|
שלום חיים נהר, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.
|
--chabadnik - שיחה 17:38, 10 יוני 2007 (EDT)
פינה חמה
לכל המעונינים ניתן לפנות אלי בכל נושא שהוא, גם נושאים שלא קשורים כלל לויקיפדיה ואשתדל להיות לאחיעזר ואחסימך. --חיים נהר (שיחה) 13:56, 27 יוני 2007 (EDT)
שבועות תשי"ב
עניתי לך בדף השיחה של הערך--מישקפופר 00:03, 24 יוני 2007 (EDT)
ביקורת
רצוי מאד לפני שאתה הופך מילה מסויימת לערך, לחשוב האם יהי'ה יום אחד ערך בשם כזה באנציקלופדי'ה חב"דית (למשל, מספר הניגון בספר הניגונים, אין לו מקום כערך בפני עצמו). בנוסף לזה, ישנם הרבה מילים שאולי התוכן שלהם יהי'ה בע"ה ערך, אבל עם איות שונה. כמו למשל המילה "התוועדו", מובן שיש מקום לערך התוועדות, אבל זה לא יהי'ה לעניין להפוך את המילה "התוועדו" לערך בפני עצמו. לכן, במקרה כזה, הכי נכון זה לכתוב את הפקודה הבאה: [[התוועדות|התוועדו]], זה יוצר מציאות שבדף יראו את המילה "התוועדו" ובפועל הוא יפנה לערך "התוועדות".
המשך הצלחה רבה! --chabadnik - שיחה 01:13, 24 יוני 2007 (EDT)
- עניתי לך בדף השיחה שלי. בכלל, רצוי להמשיך דיון במקום בוא הוא נפתח. אם התחלנו דיון בדף שיחה של ערך מסוים, רצוי להמשיך אותו שם. הצלחה רבה! --chabadnik - שיחה 13:06, 24 יוני 2007 (EDT)
- שוב עניתי לך בדף השיחה שלי. --chabadnik - שיחה 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)
תודה על התיקון
תודה על הוספת ה"]]" בשיחת המשתמש שלי. סוף סוף אני רואה שמישהו מבקר בדף שלי... --ישראל (שיחה | תרומות) 15:51, 24 יוני 2007 (EDT)
הגבתי
במ"ש בדף השיחה ספרי רבו"נ.בני
תוארי הרביים
עניתי לך בקיצור בדף השיחה שלי, ובאריכות ונוגע לפועל יותר בשיחת קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו. הצלחה --chabadnik - שיחה 20:26, 27 יוני 2007 (EDT)
דף שיחה: שיחה:הופ קוזק (ניגון)
עניתי לך שם. מחכה לתגובתך :) --chabadnik - שיחה 17:46, 28 יוני 2007 (EDT)
פרוייקט הניגונים
בקשר לפרוייקט הניגונים: אשמח מאוד אם תחסוך לי את העבודה לחפש כל הזמן איזה ניגון נוסף ולהוסיף בו קישור לשמיעת הניגון (שלדעתי לפחות זה פרט מאוד עיקרי בעריכה אינפופדית של ניגוני חב"ד - מכיוון שתיאור, מוצלח ככל שיהיה לא מתחרה בשמיעת הניגון עצמו...). תוכל בעצמך על כל ניגון להוסיף לינק לשמיעה מתוך מדור האדיו באתר. רוב הניגונים לכאורה מופיעים באתר חב"ד אינפו, ותוכל לראות בניגונים הקודמים איך בדיוק מוסיפים את הלינק לשמיעת הניגון--שניאור 22:29, 30 יוני 2007 (EDT).
- תודה על הרעיון של הכנסת קישור לניגונים בחב"ד אינפו, בהחלט הרעיון עלה לי לראשונה כשראיתי שעשית זאת. התדברתי על זה עם אלחנן ושחתי לו שקודם אתעסק עם עריכת הניגונים ולאחמ"כ הוסיף לכל ניגון לינק חיצוני לשמעית הניגון + תמונה של תוי הניגון, ובאותה הזדמנות גם אעביר הגהה על התוכן והסיגנון.
- אגב אורחא: אין שם את כל הניגונים כ"א 171 ניגונים ראויים לשמיעה בהוצאת וולנר. כמובן שעד אז יש עוד כברת דרך. תודה! --חיים נהר (שיחה) 22:39, 30 יוני 2007 (EDT)
יש את ניגוני ההתוועדויות ועוד סדרות שונות (חסידים מנגנים, כלב וכדו')--שניאור 22:47, 30 יוני 2007 (EDT)
- זה לא כ"כ פשוט למצוא כמאתיים ניגונים נוספים בערימות הדיסקים שיצאו. רוב ניגוני כלב הם ניגונים מהחלק הראשון שבספר הניגונים, אבל די לצרה בשעתה - כשנאחז שם כבר יימצא הפיתרון, בעז"ה. --חיים נהר (שיחה) 22:51, 30 יוני 2007 (EDT)
הרשאות מפעיל מערכת
בירכותיי לרגל התמנותך כמפעיל מערכת בחב"דפדיה - אנציקלופדיה חב"דית ברשת האינטרנט. הצלחה רבה!
- תודה רבה. אפשרויות נוספות לזרז ולו במעט את התגלותו של מלכנו משיחנו תיכף ומי"ד ממ"ש. --חיים נהר (שיחה) 22:36, 2 יולי 2007 (EDT)
שינוי מאדמו"ר הצמח צדק ל"צמח צדק"
בשיחת קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו הצעת קו אחיד לשמות רבותינו נשיאנו במיזם. הקו האחיד שנקבע הוא שתופיע המילה "אדמו"ר". אני רואה שבניגוני אדמו"ר הצמח צדק שינית שמות 2 ערכים מ"ניגון אדמו"ר הצמח צדק" ל"ניגון הצמח צדק", מדוע?
בהחלט נשמע לי מתאים יותר שיופיע התואר "אדמו"ר" בקביעות אצל רבותינו נשיאנו. --chabadnik - שיחה 23:26, 4 יולי 2007 (EDT)
- יש הבדל עקרוני, לדעתי, בין שם ערך לבין סוגריים. בשם ערך צריך להיות עקרון, משא"כ כאשר מדובר בסוגריים שעניינם - הבהרה - אין מקום לתוארים פרט למוכרח. ומכיוון, וכפי שגם אמרת לי בעבר, אצל אדמו"ר הצ"צ לא מוכרחת התואר "אדמו"ר" כמו אצל אדמו"ר הזקן למשל, שלא שייך להשמיט התואר האמור בשו"א, לכן ביצעתי את השינוי. אך בכ"א העניין נתון להחלטתך.--חיים נהר (שיחה) 01:36, 5 יולי 2007 (EDT)
הפניות כפולות
ישנו דף בממשק שכדאי לעבור עליו מדי פעם על מנת לוודא שלא מופיעים בו לינקים. הדף נקרא: "הפניות כפולות".
משמעות הדף: במקרה בו עשית דף הפניה לדף הפניה אחר - לדוגמה, הפנת את המילה "הרבי" למילים "הרבי מלך המשיח" כאשר המילים "הרבי מלך המשיח" מפנים לערך עצמו: "אדמו"ר שליט"א" - במקרה כזה, חיפוש באתר אחר המילה "הרבי" תפנה לדף ההפניה ולא לערך עצמו. בדף המיוחד הנ"ל, נמצאים שמות ערכים בעייתים כאלה. הדבר הנכון לעשות הוא להיכנס לדף ההפניה הראשון, ולכתוב שם את שם הערך עצמו (ובדוגמה - להיכנס לדף ההפניה "הרבי" ולכתוב בו הפניה ל"אדמו"ר שליט"א").
אני פונה אליך בנושא א. בשביל שתעשיר את הידע בממשק :), ב. מכיוון שרוב ההפניות הכפולות הם מניגוני חב"ד. כרגע יש שם כמה דפים כאלה ובבקשה תסדר אותם.
חשוב! במקרה ואתה חושב שדף הפניה מסוים מיותר ואתה רוצה למחוק אותו, תבדוק לפני המחיקה האם ישנם דפים שמקושרים לדף הזה, זאת על ידי לחיצה על "דפים המקושרים לכאן" (אופציה שנמצאת בתיבת הכלים בצד ימין). במקרה וישנם דפים שמקושרים לדף, תשנה בדפים האלה את הקישור לקישור הנכון (אגב, זו פעולה שצריכים לבצע לפני כל מחיקה של עמוד באתר). הצלחה רבה! --chabadnik - שיחה 19:03, 6 יולי 2007 (EDT)
- תודה רבה על המידע! שים לב שכל ההפניות הכפולות קשורות לדיון שלנו לעיל בנוגע ל"אדמו"ר", נחליט על הנ"ל ונסדר גם את זה, בעז"ה. --חיים נהר (שיחה) 21:59, 7 יולי 2007 (EDT)
- כבקשתך, טפלתי בכל ההפניות הכפולות. --חיים נהר (שיחה) 11:10, 10 יולי 2007 (EDT)
תודה רבה. כדאי תמיד לעבור על הדף הזה מדי פעם. --chabadnik - שיחה 16:40, 10 יולי 2007 (EDT)
קטגורית הקונטרס יחי המלך המשיח
נשמע לך לעניין לפתוח קטגוריה על הקונטרס? החומר בחוברת צריך להיכנס כערכים, לא כפרקים בקונטרס. כך לדעתי עלכ"פ - זאת אנציקלופדי'ה. כרגע הקטגוריה נמצאת בדפים המיועדים למחיקה. מחכה לשמוע את דעתך.
ואגב, רוב החומר בערכים הקיימים בקטגוריה:גאולה ומשיח הם מהקונטרס הנ"ל.. :)--chabadnik - שיחה 03:34, 13 יולי 2007 (EDT)
- בסדר גמור. בעצם כתב אותם אותו מ. פ. מה שכן רציתי זה לפתור את בעיית הדיונים המקומיים בדפי השיחה הקשורים באופן ישיר או עקיף לנושאים עליהם ישנם דיונים - עוד בטרם הם יתחילו לצבור תאוצה. הקונטרס "חי וקיים - התשובות לכל השאלות" עדיין לא מופיע פה ואין עדיין מענה הולם לשאלות הנידונות שם. מה אתה אומר? --חיים נהר (שיחה) 16:03, 13 יולי 2007 (EDT)
- כדאי מאד להכניס את התוכן של החוברת חי וקיים התשובות לכל השאלות, בערכים קיימים, או לפתוח חדשים. אבל לא כ"אינפוציטוט" :). --chabadnik - שיחה 17:38, 13 יולי 2007 (EDT)
- השאלה היא איך עושים את זה? --חיים נהר (שיחה) 17:40, 13 יולי 2007 (EDT)
- אמממ, עובדים קשה :).
בהצלחה! לא יותר מדי! אתה צריך שיהיו לך כוחות בשביל.... בכ"א יש לי כמה רעיונות לביצוע שנראים לי דחופים יותר. --חיים נהר (שיחה) 01:17, 15 יולי 2007 (EDT)
- תן לי כמה ימים לבדוק האם כל החומר שבקונטרס הוכנס או לא. חשבתי שאולי התת-כותרות יכולות להיות כל אחת ערך בפני עצמו, באם עדיין זה לא הוכנס. ידוע לך משהו ע"כ? --חיים נהר (שיחה) 01:33, 15 יולי 2007 (EDT)
- לא הבנתי על מה אתה מדבר. כל אופן, תבדוק ואדרבה, יש מקום ועניין להגדיל ולעבד כמה שיותר את ערכי גאולה ומשיח. הצלחה. --chabadnik - שיחה 01:40, 15 יולי 2007 (EDT)
- תן לי כמה ימים לבדוק האם כל החומר שבקונטרס הוכנס או לא. חשבתי שאולי התת-כותרות יכולות להיות כל אחת ערך בפני עצמו, באם עדיין זה לא הוכנס. ידוע לך משהו ע"כ? --חיים נהר (שיחה) 01:33, 15 יולי 2007 (EDT)
מחמאות ששמרתי בלב
חיים, עשית עבודה ממש יפה. במיוחד בעניין התמונות של הניגונים, וגם הסדר החדש בקטגוריה. ממך יראו וכן יעשו (ואני בתוכם...) --ישראל (שיחה | תרומות) 23:53, 15 יולי 2007 (EDT)
- מצטרף למחמאות. אגב, לגבי התמונות של תווי הניגונים - אין בעיה של זכויות יוצרים?--M&n 00:54, 16 יולי 2007 (EDT)
אגב, עד עכשיו דף השיחה שלך הופיע בקטגוריה גאולה ומשיח, תוכל לראות כאן מה גרם לכך. --ישראל (שיחה | תרומות) 00:08, 16 יולי 2007 (EDT)
תודה רבה
מחמאותיכם נתקבל בתשואות חן חן. בעז"ה בשמחתכם נחמיא לכם גם כן, בעז"ה. --חיים נהר (שיחה) 19:54, 16 יולי 2007 (EDT)
- תודה גם לך חב"דניק. וכמובן כבירוקרט האחריות עליך כבדה ביותר וכמוה גם ההערכה. --חיים נהר (שיחה) 22:02, 16 יולי 2007 (EDT)
הערך מארש נפוליאון
באופן כללי, לא כדאי לפתוח ערך חדש ללא תוכן, ולשים בו 'תבנית בעבודה', רצוי לכתוב לפחות כמה מילים. אם אתה רואה ערך חדש ללא תוכן - תמחק אותו בבקשה. המשך הצלחה רבה --chabadnik - שיחה 22:35, 19 יולי 2007 (EDT)
- לצורך הסדר הכללי בניגונים הייתי צריך לעשות תשעה עשרה כאלה, עשר מתוכם כבר ערכתי ונותרו לי כרגע עוד תשעה אותם אני יערוך בימים הקרובים. בכל אופן כרגע אני יוסף שם שתי מילים ויוריד את התבנית בעבודה. --חיים נהר (שיחה) 01:01, 20 יולי 2007 (EDT)
איזו תמונה מתאימה לערך דגל משיח
האם מתאימה התמונה הקיימת (שמראה שהדגל הוא לא נחלתם של קיצונים הזויים) או שמא תמונה זו שרואים בה יותר טוב את הדגל? --ישראל (שיחה | תרומות) 23:39, 26 יולי 2007 (EDT)
- בכלל הדרך היא לשים את התמונה שיש בה מן השוני והמיוחד, כשבנוגע לעניינו אני לא חושב שיש תמונה שיותר מעניינת ואטרקטיבית מהתמונה של הרב גלכובוסקי (אולי כשיתקעו ד"מ על הירח), (וד"א זה לא בדיוק מראה שהדגל הוא לא נחלתם של ההזויים בלבד לצופה מן הצד). --חיים נהר (שיחה) 23:59, 26 יולי 2007 (EDT)
- בטוח שישנה תמונה שרואים בה רק את הדגל, כזאת תמונה צריך לשים בערך. הדרך היא לא לשים תמונה שיש בה מן השוני, אלא תמונה שהכי מבטאת את תוכן הערך. גם אין עניננו להוכיח ש"הדגל הוא לא נחלתם של קיצוניים" (אלא אם כן, זה יהי'ה קשור באופן ישיר לנכתב בערך), בשביל זה יש אולי את הפורום של חב"ד אינפו. זאת דעתי עלכ"פ. --chabadnik - שיחה 03:22, 27 יולי 2007 (EDT)
- דעתי היא, שתוכן הערך צריך להיות מועבר בצורה הברורה ביותר בגוף הערך עצמו. התמונה, אמורה לתת זווית לא שגרתית לתוכן הערך. כאשר מדובר על דגל משיח ויש עליו תיאור מלא, אין צורך לשים תמונה של הדגל שכבר ממילא נמצא בראשו של הקורא (בהתחשב בזה שתשעים אחוז מהקוראים מכירים את דגל המשיח). מה שכן, תמונה של אדם מוכר וידוע בחב"ד שמנפנף בדגל נותן לערך מימד שלא יכול להיכתב באותיות. --חיים נהר (שיחה) 15:30, 27 יולי 2007 (EDT)
- אם היו לנו מטרות נוספות, חוץ מהמטרה להוות אנציקלופדי'ה חב"דית, הי'ה מקום לטענות שלך. מכיוון אבל שמטרתנו היא להיות אנציקלופדי'ה חב"דית בלבד, אין מקום לתמונה כזאת, אלא אם כן זה נוגע לעצם הערך. בדיוק כמו שבערך על הרבי לא תחפש תמונה מיוחדת, מזווית לא שגרתית, למרות שדמותו של הרבי נמצאת בראשם של 100 אחוז מהקוראים. --chabadnik - שיחה 22:19, 28 יולי 2007 (EDT)
"יחיד ורבים הלכה כרבים". לא נותר לי אלא להמתין.. --חיים נהר (שיחה) 23:40, 28 יולי 2007 (EDT)
לחיים נהר - ראה 'שיחת המשתמש' שלי... - מענדי פ.
נימוק ולמזער גופן
- תודה על ההערה תחת הכותרת: "נימוק".
- פעמים שנכתב בסוף ערך "נלקח מתוך" וכדו' ואתה או אחרים משנים זאת לחלק מהחומר נלקח, או שלגמרי מוחקים. האם אתם בודקים לפני שכותבים/מוחקים? עיין לדוגמא בשינוי שלך בערך אליהו פאר.
- שאלה - כיצד למזער גופן?
Jcsbm 07:25, 12 אוגוסט 2007 (EDT)
- א. בד"כ כשישנו שינוי או הוספה כלשהם זהו סיבה מספקת בשביל שזה יהיה "חלק מחומר". ב. מיזעור גופן ייעשה באמצעות העתקה של הלהלן מתוך ה"עריכה" של דף זה:
- הכנס לכאן את הטקסט שברצונך למזער
תודה. עזרתני. Jcsbm 10:22, 12 אוגוסט 2007 (EDT)
קרדיט
אולי צריך לנקוט באפשרות הנהוגה בקישור הבא:
קישורים חיצוניים האתר ממנו נלקח רוב החומר לערך זה (באנגלית) Jcsbm 07:47, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
- שים לב: הערך שם הוא 'ערך ממולץ', כלומר ערך מוגמר. הערכים אצלנו הם עדיין בתחילתם, כאשר המטרה היא שבכל ערך ימוצה הקשר שלו לחב"ד ולתורתה, מה שאמור להיעשות בעזרת ה'תרומות' של חב"דפדים. ברגע שערך מסויים יגיע לידי גמר וימצא שרובו נלקח מתוך מקור אחד, אכן יהיה מן הראוי לציין זאת באופן הנהוג בקישור שהבאת (ודרך אגב: כנראה שהרבה מן הקרדיטים המופיעים כרגע יוסרו כאשר הערכים בהם הם מופיעים יפשטו צורה וילבשו צורה חדשה, צורה חב"דפדית יותר). --חיים נהר (שיחה) 09:30, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
ובכל אופן בתחתית כל דף עריכה נכתב המשפט הבא: אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
אי לכך ובהתאם לזאת, אין אפשרות לפרסם מאמר/כתבה חצי מאמר/חצי כתבה, שפורסם במקום כלשהוא, גם אם הפרסום הוא זמני (כמה זמני? חודש, יותר? איש לא יודע). לכן, כאשר מצטטים קטע קצר, שורה, עובדה וכדו', זה ענין של טעם, אבל כאשר מצטטים מאות ואלפי מילים ממאמר אחד, גם אם מוסיפים עליו כמה שינויים מיזעריים, אזי יש לקחת בחשבון, שגולשים, יקחו את החומר יעתיקו ממנו ויתנו קרדיט: "חב"ד פדיה", ועל כך למה? כאשר הכתבה שייכת לעיתונים, ספרים, סופרים, ועיתונאים מסויימים?
אם אתה רוצה להבין על מה אני שח, תנסה בויקפדיה הכללית, לקחת כתבה שלימה של אלפי מילים ולהכניס זאת תחת ערך, מבלי לציין קרדיט. מיד ימחקו את התוכן, בטענה שמדובר ככל הנראה בהעתקה ללא רשות!!! Jcsbm 09:52, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
- רציתי לעניין אותך בדוגמאות של "דפים ארוכים" בלי קרדיט, והנה אני עומד נפעם. בדפים מיוחדים=דפים ארוכים, מופיע מספר המילים שיש בכל ערך, וברור שלכל הפחות בחלק גדול מהמקרים, המונה ה"חב"דפדי" מקולקל לחלוטין. למשל בערך שניאור זלמן גוראריה מצויין כי יש בו עשרות אלפי מילים, ובמציאות יש פחות מחמשת אלפים! תמשיך בדפים הלאה ותראה שרבים מהם מנופחים ללא סיבה! פנייתי אליך כמפעיל מערכת: סדרו את המונה, בכדי שנדע באמת אלו דפים ארוכים יותר. וכאן הבן שואל, האם שאר המונים - של דפים קצרים, מוזנחים, פופלריים וכדו' - תקינים, או שגם הם שתו מעט משקה? Jcsbm 10:02, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
- אמת. כל שורה ואפילו חצי שורה מצריכה לתת את הקרדיט הראוי, ברם חושבני שבנוגע לשבועון בית משיח וחב"ד אינפו המצב קצת שונה כיוון שזה אותה מערכת של חב"דפדיה בשונה מויקיפדיה שחובה לציין. אמנם, כיוון שבהמשך הערכים אמורים לעבור עריכה מאסיבית בבחינת אותה הגברת אבל בשינוי אדרת, נוכל אז להסיר את הקרדית וכמובן באם העריכה תקבע ברכה לעצמה. בנוסף לזה צריך - לדעתי - לרכז בבוא היום את כל הקרדיטים הראשיים (כגון: שבועון בית משיח, שבועון כפר חב"ד, חב"ד אינפו, ספר הניגונים וכיו"ב) במקום הנראה לעין.
- בנוגע למונה המקוקל ראיתי שפנית בעניין לישראל וטוב שכך, כיוון שבעיה זו שייכת לתכנות וידיו רב לו בעניין זה, בשונה ממני. --חיים נהר (שיחה) 19:33, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
דף ברוכים הבאים
מאחר והוכח שכל משתמש שנכנס לחב"דפדיה בודק את הקישורים שבפאנל הימני (ההוכחה היא כמות הצפיות של אולם דיונים ובקשות ממפעיל מערכת), ומאחר ולקישור בקשות ממפעילים אין הרבה מה למכור, לכן, כדאי להזדרז ולסיים את הדף של הברוכים הבאים. אם תוכל לעבור על הדף, לעשות תיקונים אחרונים, ולתת לי את הOK להעלותו במקום ה"בקשות ממפעילים" (שמקושר כבר בתחתית העמוד הראשי). --ישראל (שיחה | תרומות) 16:06, 14 אוגוסט 2007 (EDT)
- א. אני סיימתי וכמובן תעבור על זה שוב הגהה .
- ב. באמת התפלאתי על הכמות של הנכנסים לשם, צריך לנצל את זה.
- ג. ד"א "אתר החדשות חב"ד אינפו" לא שייך ל"תיבת כלים", צריך להסיר את זה, לדעתי.
- ד. איך אפשר לעשות שה"תוכן עניינים" יהיה אחרי הפתיחה של ברוכים הבאים.
- ה. כמובן שיצטרכו עם הזמן לשפר ולשכלל את הדף הזה, נראה לפי הצרכים.
- ו. האם הדף צריך להיות "מוגן" ושהגולשים יעירו את הערותיהם ב"דף השיחה", או שהדף יהיה פתוח. מה דעתך?
--חיים נהר (שיחה) 23:40, 14 אוגוסט 2007 (EDT)
- א. בעז"ה אעבור על זה בקרוב.
- ג. זה נכנס לשם לא מזמן, זה קשור למישהו שיש לו גישה לftp של חב"ד אינפו. אגב, מה אתה אומר על היחי המלך שמופיע למעלה כל הזמן?
- ד. פשוט צריך שהמילים "ברוכים הבאים" לא יהיו כותרת, ואז הטקסט יהיה לפני התוכן. אין שום שליטה אחרת על זה.
- ה. כמובן.
- ו. לדעתי (לכתחילה חשבתי שזה ברור), הדף צריך להיות מוגן.
- ז. בהצלחה (כפי שנוהג X לומר)... --ישראל (שיחה | תרומות) 19:08, 16 אוגוסט 2007 (EDT)
ב"ה, ראיתי שהעלת את זה. תקוותינו שדף זה יועיל רבות לקידום ופיתוח המערכת. --חיים נהר (שיחה) 01:03, 20 אוגוסט 2007 (EDT)
צ. שמו
תודה רבה על הערה,בכל אופן,לא הבנתי איך יוצרים ערך חדש?
- ראה בדף זמני זה (דף זה בעריכה כרגע, בימים הקרובים הוא אמור לעבור הגהה סופית ולעלות באופן רשמי), כיצד יוצרים דף חדש. בהצלחה! --חיים נהר (שיחה) 17:43, 16 אוגוסט 2007 (EDT)
שלום וברוכים הנמצאים
מה נשמע? א. למה מחקת בערך תנש"א שבשנה זו, בחודש אייר עודד הרבי לראשונה את שירת היחי?
ב. עברתי על הדף ברוכים הבאים, ממש יפה. יש לי כמה שינויים ובירשותך אכניס אותך בהמשך.
המשך הצלחה רבה. --chabadnik - שיחה 12:30, 18 אוקטובר 2007 (EDT)
- א. עידוד היחי הראשון לא היה בחודש אדר תשנ"א, כ"א, כמדומה לי, באחד השבתות שלפני כן.
- ב. רשותי נתונה לך. צריך להוסיף על אופי התמונות וכו'.--חיים נהר (שיחה) 20:57, 18 אוקטובר 2007 (EDT)
כן, כוונתי להכרזה של ר' דוד נחשון ויכול להיות שהיה זה בש"פ תזריע מצורע. אך, באותה הכרזה בשבת, הרבי חייך חיוך רחב מאוד שהיה בעצם עידוד. ואולי תרצה לחלק בין הסכמה לעידוד בידיו הק'. עוד י"ל שש"פ תזומ"צ הוא בחודש אייר. בכ"א כדאי לציין תאריך מדוייק של העידוד הראשון בשבת ואפשר להוסיף את העידוד של ט"ו אייר כ"עודד בידיו הקדושות" וכיו"ב.--חיים נהר (שיחה) 11:41, 19 אוקטובר 2007 (EDT)
הזמנה
בתור משתמש פעיל,אני מניח שתהנה באידישעפדיה.
בברכה לגאולה האמיתית והשלמה-חסיד חב"ד * אידישעפדיה
ברוך הבא!
תודה שהגעת, מקווה שהשטח יתעורר חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
קישור קטגוריות בניגוני חב"ד
אשמח אם תקרא את שכתבתי בדף שיחת קטגוריה:ניגוני חב"ד ותביע את דעתך. --chabadnik - שיחה 10:48, 27 נובמבר 2008 (EST)
בקשת סיוע
כשבניתי את פורטל הקהל - נעזרתי בבניה הנפלאה שלך לפורטל ניגוני חב"ד. ועל כך תודתי. יחד עם זאת, אבקש את עזרתך - הריבועים שם קפצו קצת, משהו לא ברור איתם. אודה לך מאוד באם תוכל "לקפוץ" לשם ולראות מה אפשר לעשות, כי אני ממש לא מבין בזה... תודה רבה. איציק 770 * "הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"
- לכל לראש, פורטל יפה מאוד. בנוגע לשיפוצים. כפי שהינך יכול לשים לב, אינני נוכח מספיק בחב"דפדיה בתקופה האחרונה, מה שגורם לשיכחה. בזמנו כשערכתי את הפורטל:ניגוני חב"ד שמתי לב שכל תו יש לו השלכה משמעותית לתצוגת הפורטל. עצתי היא, עבור על דף השיחה של פורטל נגוני חב"ד ונסה לשים לב לכל תו ותעתיקו לפורטל:הקהל במדויק. להתראות --חיים נהר (שיחה) 10:49, 5 ינואר 2009 (EST)
- אנסה זאת, תודה רבה! איציק 770 * "הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"
צנזורה חמורה בחב"דפדיה
ילמדנו דבינו מדוע אין מקום להזכיר את צמד התיבות "אוהל הק'" בחב"דפדיה שעה שרוב מוחלט ממניין ובניין חסידי חב"ד נוהג לפקוד את המקום (ומהם: כל רבני בית דין רבני חב"ד באה"ק כל חברי בי"ד קראון הייטס ואף משפיעים המשתייכים לאנשי הפלג המשיחי כגון הרב יוסף יציק ווילשאנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, הרב שלום דב וולפא, הרב שלמה זלמן לבקיבקר ועוד, כיצד אתם מתיימרים להיות האנציקלופדיה החב"דית הגדולה בזמן שכאנציקלופדיה מייצגת מיעוט שולי של כמה בחורים (פלוס זמרוני ונחשון) שברובם אף לא יודעים להסביר בעצמם מדוע חל איסור ללכת לאוהל פניתי אליך כי אני מעריך אותך ומאמין שאתה מסוגל להתעלות מעל לדיעותיך האישיות --מנחם ציון 03:37, 3 מאי 2009 (EDT)
- שלום לך מנחם ציון!
- זה זמן רב שאינני נוכח הלום ואת העובדה שרשמת לי, קיבלתי לתוך תיבת האימייל. ולעניין: ראשית, עלינו לברר האם מדובר בצנזורה אנושית או אוטומאטית? ובכל-אופן אני מאמין שהצנוזה היא רק במקרה שהמושג שהזכרת היא בקונוטציה שלילית.. כמובן וגם פשוט שהמילה "אוהל" כשלעצמה, ראויה לערך כבוד בפני עצמו. (כשאני עכשיו בודק, אני אכן נוכח שאין ערך הולם למושג "אוהל" אליו אתה מתכוון). ואולי כוונתך שהצמדת המילה הק' ל"אוהל" היא הבעתית? אנא הרחב ונדון.
- באם תוכל לציין באיזה מקרה "צינזור חמור" (רח"ל) נתקלת וננסה יחד להבין את המניעים ולדון, באם צריך, לכף זכות. . נקודה נוספת: ישנו העניין של "והיינו בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"... ואין כאן מקומו להאריך ואם אתה כ"כ מאריך אותי, אולי אוכל לדעת ממי לי הכבוד?...--חיים נהר (שיחה) 12:35, 5 מאי 2009 (EDT)
- אני לא בדיוק מבין את כוונתך כשאתה כותב שהצנזורה היא רק במקרים שהאוהל מוזכר "בקונוטציה שלילית" האם הישתטחות על ציונו הק' של הרבי היא לשיטתך ח"ו שלילית? (גם אם התכוונת לצחוק, יש דברים שלא ראוי לעשות מהם בדיחה ובפרט כשמדובר באמונתם התמימה של רבים מבנ"י וביניהם - כפי שציינתי לעיל - גם כו"כ מהקרובים אליו, המאמינים, כי האוהל הק' הוא מקום מסוגל לתפילות "און דא איז ער") בכל אופן לשאלתך, כתבתי ערך על האוהל הק' ובכוונה לא הזכרתי שם תארי הסתלקות, (למרות שלדעתי עצם הזכרת שמו הק' של כ"ק אדמו"ר, במקום רשמי, ללא התארים המתאימים לאחר ההסתלקות הוא חילול ה' עצום וכפי שרואים במוחש היחס לעניין זה בקרב רבים מבנ"י ובפרט בחוגי החרדיים) ע"מ שלא תהיה עילה למחקו, בערך הופיעו עובדות בלבד, דהיינו, העובדה כי באוהל הק' טמונים כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר, כמו כן, הופיעה העובדה, כי כ"ק אדמו"ר נהג לפקוד את המקום מס' פעמים בשבוע למשך שעות רבות, בנוסף הופיע תיאור המבנה (והחדר ששימש את כ"ק אדמו"ר) והעובדה כי לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד הוקם מבנה ע"י הציון ובית חב"ד בהנהלת ר' אבא שי' רעפסון, לצערי הצנזור הראשי chabadnik מחק את הערך, תוך התעלמות מרוב מוחלט של חסידי חב"ד ומכל רבני אנ"ש ללא יוצא מן הכלל, הצנזור הנ"ל אף לא ניסה לערוך את הערך בצורה שונה שתתאים גם למיעוט הקיצוני שלצערינו מחרים לע"ע את האוהל הק', התנהגות זו מצד הצנזור המדובר היא שיטתית ונעשית כבר לאורך שנים לסיכום טענותיי, הבדיחה המכונה "חב"דפדיה, פוסחת על שתי הסעיפים, ואינה מוכנה לכתוב על האוהל הק' בשום אופן, גם לא בצורה שמחרימי האוהל מתייחסים אליו (כנראה שבכל זאת המיזם מעוניין להשאר בלב הקונצנזוס והמנהלים יודעים שאם יכתבו כנ"ל על האוהל, הם יתוייגו מייד כקיצונים) למרות גישה זו שכנ"ל מייצגת מיעוט שולי עד זניח בחב"ד, נוטלת לעצמה ה"חב"דפדיה" את השם חב"ד ללא סמכות וללא אישור, כא' ממפעילי המיזם נדרש ממך לעשות משהו לתיקון העוול (לצערי הצנזור chabadnik מתחמק לע"ע מהסבר ובמקום להגיב הוא מוחק את הדברים שאני כותב וחוסם אותי כל פעם למספר ימים (דבר שלע"ע לא הועיל לו), תקוותי שתואיל לעשות משהו בנדון--מנחם ציון 23:21 7 מאי 2009
האוהל הק' הוא המקום בו נטמנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר, האוהל שוכן בבית העלמין "מונטיפיורי" שברובע קווינס בניו יורק .
מצו"ב ערך נוסף שכתבתי ותשפוט אתה האם מה כתוב בו נכנס להגדרה "קונוטציה שלילית" או שכמעט כל חב"דניק היה חותם עליו.
האוהל
כ"ק אדמו"ר נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד חלוקת הדולרים, בימי שני וחמישי), בערבי ר"ח ובימי הההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא כ"ק אדמו"ר את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום, כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
לפני ג' תמוז ה'תשנ"ד היה במקום חדר מיוחד ששימש את כ"ק אדמו"ר בעת ששהה במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני ה'תשנ"ב.
לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד הוקם בסמיכות למקום מאהל גדול ובו בית כנסת ואיזור לכתיבת פ"נים, כמו כן, נפתחו במקום ישיבה, בית חב"ד, מקווה ו"חדר" המנוהלים ע"י ר' אבא רעפסון.
את המקום פוקדים רבבות יהודים, מרחבי העולם כולו, שרואים במקום ישועות.
מעלת ההשתטחות
במעלת ההשתטחות בקברי צדיקים, מבאר כ"ק אדמו"ר האמצעי בקונטרס ההשתטחות כי בהשתטחות בקברו של צדיק שאותו הכיר בחייו והיה מקושר אליו "מתקשרים בחינת היחידה שלו בבחינת היחידה של הצדיק", רבים למדו מדברים אלו, כי לההשתטחות מעלה כשל יחידות.
כ"ק אדמו"ר דיבר פעמים רבות על מעלתו של האוהל הק' וההשתטחות בו ומהם: בשיחת יו"ד שבט ה'תשי"ד ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו בארץ ישראל. באותה שיחה אמר כ"ק אדמו"ר כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו". בא' השיחות אמר כ"ק אדמו"ר כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.
הרבי אמר לרב שלמה גורן, כי, האוהל הוא כמו חלק מ770, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.
מנהגי ההשתטחות
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.
א: באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.
ב: נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.
ג: אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).
ד: נהוג לקרוע את המכתב שמניחים באוהל ולהניחו על הציון.
ה: אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).