שואל משה קליין
הרב שואל משה קליין (ה' טבת תרפ"ז-כ"ו תשרי תשנ"ד), היה חבר בוועד נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי, ומעמודי התווך של קהילת חב"ד בטשקנט שבאוזבקיסטן.
תולדות חיים
נולד בה' טבת תרפ"ז בפולטובה שבאוקראינה לאביו הרב שמואל מנחם קליין ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב שניאור זלמן חוסידוב. בעת חגיגית הברית מילה כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב בערל גרינפאס, והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב שואל משה חוסידוב.
בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ללנינגרד, שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.
בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' שלמה חיים קסלמן יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת תומכי תמימים טשקנט. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' ניסן נמנוב שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
בעסקנות הכלל
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את הגבול באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.
פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.
בט"ו כסלו תשי"ד נשא את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב צבי אייזיק מאסין ומרת ראדע, נכדה של הרב דוד בער שמולביץ ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.
בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' יואל איטקין לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב יוסף וולוביק.
מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.
העלייה לארץ הקודש
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב בנימין קליין שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.
בחודש חשוון תשל"ב התקבלה אשרת היציאה, ובערב י"ט כסלו של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי.
בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.
תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.
בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט במבצע תפילין ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס צה"ל הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.
מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד לנסוע לרבי בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב משה ירוסלבסקי בניהול וארגון אש"ל הכנסת אורחים.
הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת י"א ניסן תשל"ב, ובאור לי"ג ניסן נכנס ליחידות במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.
מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג להרבי מארץ ישראל.
פטירתו
בלילה הראשון של חג הפסח תשמ"ב נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, ובכ"ו תשרי תשנ"ד נפטר.
משפחתו
אחיו:
- ר' שניאור זלמן קליין, נחלת הר חב"ד
- ר' ליפא קליין, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
בנותיו:
- ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
- ביתו דאבא, רעייתו של הרב משה חיים לוין, שליח הרבי לקנזיגסטון, ברוקלין ניו יורק
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין, תשורה משמחת הנישואין של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח