עשה לך רב

גרסה מ־18:14, 17 במאי 2016 מאת שלום בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " תשמ"ז " ב־" תשמ"ז ")

"עשה לך רב", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב.

כרזה שפורסמה על ידי ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח לקראת יו"ד שבט תשע"א על הוראת הרבי 'עשה לך רב'

ההוראה במאמר המשנה

הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם[1] - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.

על פי הסברו של הרבי[2] "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

מי שהוא גדול בתורה וביראת שמים, וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה עשה לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של עשיה, מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפיה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה")[3].

הרבי הוסיף כי "טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" [4], על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא השוחד דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה".

בקשה נפשית מהרבי

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:

יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה', אשר, על ידי זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור[5]

"החידוש" של הרבי

אלפי שנים לומדים יהודים את פרקי אבות בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו.

 
האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק של המשניות

ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק[6]", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"[7]. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק.

ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על היצר. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.

למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות תנועת החסידות, שבה הונח דגש על חשיבותו של המשפיע - הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי - קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את התמימים למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים.

חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.

הרבי ביאר שתקנה זו שייכת דווקא לזמננו בסוף הגלות שהתגלו הכוחות נעלמים של בני אדם, שלכן ישנו מציאות שמתגלים מידות מגונות ביותר שהאדם אינו שם לב אליהם. והתקנה לזה היא "עשה לך רב".[8]

הוראה לכלל ישראל

הרבי אמר שהוראה זו שייכת לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל.

בימי ההכנה לי' שבט תשמ"ז, כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה'רב' שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל'רב' שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי - הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש חס-ושלום בתוצאות הבחינות. על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ"ש, "כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ"ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מאנ"ש".

הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל הליטאים, שאף לגאון מוילנא היה "מוסר זאגער", שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!

בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה 'עשה לך רב', מוכיחה, שאם רק ירצה באמת, ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז"ל "יגעת ומצאת".

למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבה, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה "איזהו חכם - הלומד מכל אדם"...

הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של "עשה לך רב", לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.

בחירת הרב

ביחס לבחירת הרב, אמר הרבי שהדברים מפורשים ברמב"ם: הרמב"ם כותב ש"העולם הבא אין בו גוף וגוי' אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת" -הרי שהרמב"ם פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שהנפש אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא - ללא קנאה ותחרות, מלחמה ושנאה וכדומה.

קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב'רב' שלשת הסימנים של בני ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות 'רב' הדומה למלאך ה' צבאות.

כמו כן, הורה הרבי שלא כל אחד יכול להיות משפיע, אלא צריך להיות מישהו מוסמך[9].

יישום ההוראה

מייד לאחר הוראת הרבי, יצא וועד המימוש בפרסומות בריכוזי אנ"ש ובשבועון כפר חב"ד בה עורר על יישום ההוראה, וחילק פתקים למילוי פרטים, על מנת שיוכלו למסור לרבי דיווח מרוכז על ביצוע בקשתו.

מוקד 'עשה לך רב'

בחודש שבט תשע"ד פורסם במגזין דרך המלך סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש עשה לך רב, ומה תדירות ההתייעצות איתו. שבוע לאחר מכן, יצא ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[10], בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים, ומאפשרים התייעצות, גם באופן אנונימי[11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
  2. משיחת הרבי בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.
  3. בשם המאירי.
  4. ובנוגע לנשים ובנות - בלשון דאמרי אינשי: "משפיעות".
  5. משיחת הרבי בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.
  6. פרק א' משנה ט"ז.
  7. פרק א' משנה ו'.
  8. תורת מנחם התוועשויות תשמ"ז חלק ב' פורים. ובחלק ד' התוועדות י"ב תמוז עמוד 2 ואילך
  9. הוראה זו באה במענה אודות "משפיע" שהיה בחור שהורה לבחור אחר ללכת לאונברסיטה כיון שבין כך הוא לא לומד..
  10. תקדים: סקר עומק בחב"ד 'האם מקיימים הוראת הרבי?'
  11. דיווח על פתיחת המוקד   כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014)