השיחה הידועה
השיחה הידועה הינו כינוי שמקובל לייחס לשיחת כ"ח ניסן תנש"א, בה אמר הרבי לחסידים "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" (תרגום חופשי). בכינוי 'השיחה הידועה' השתמש הרבי במכתב לר' רחמים אנטיאן[1].
השיחה נאמרה ביום חמישי אור לכ"ח ניסן ה'תנש"א וגרמה להתעוררות רבה של אנ"ש חסידי חב"ד ברחבי העולם, ולקיחת אחריות אישית לבוא הגאולה.
תוכן השיחה
תוכן הדברים היה פירוט תוכנו המיוחד של הזמן הנוכחי, כ"ח בניסן, מבחינת השנה, החודש, פרשת השבוע, מספר הימים בספירת העומר ועוד.
הרבי פירט את כל אלו וביאר כיצד כל אחד מהם קשור בגאולה השלימה. לאחר מכן אמר הרבי את הדברים דלהלן (שנערכו והוגהו על ידו):
על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד. ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זו, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן.
גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!
.. הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם.. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
.. אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!
לאחר שהרבי אמר את השיחה פנה הרב מרדכי אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"[2].
בעקבות השיחה
השיחה גרמה לזעזוע עמוק אצל החסידים ברחבי העולם, ומיד לאחר השיחה התיישבו החסידים ב-770 להתוועדויות בניסיון להבין למה בדיוק הרבי מתכוון.
ביום ראשון ל' ניסן בעת מעמד חלוקת דולרים על ידי הרבי, עברה אישה וביקשה מהרבי שהוא יפעל להביא את משיח, הרבי ענה בתקיפות שעכשיו זה תפקיד של כל אחד ואחת.
פסק דין
| ערך מורחב – פסק דין שהרבי מלך המשיח |
במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר, לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם[3] ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב דוד חנזין, בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. באותו ערב, רבה של כפר חב"ד הרב מרדכי אשכנזי, כתב את הנוסח המלא של פסק הדין.
באותו לילה, הרב דוד נחשון ואבי טאוב טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר בית הדין קראון הייטס הרב יוסף אברהם העלער, הרב גרשון מענדל גרליק, רבה של מילאנו, הרב לוי ביסטריצקי רבה של צפת, והרב גדליה אקסלרוד אב בית הדין בחיפה.
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה[4] וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!".
כמו כן החלו ברחבי ארץ הקודש מבצע החתמה על קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.
לימוד עניני גאולה ומשיח
|
| ערך מורחב – הדרך הישרה |
בשיחות השבתות שלאחר מכן הסביר הרבי את מהות העבודה הנדרשת מהחסידים, והתווה את הדרך המרכזית להבאת הגאולה האמיתית והשלימה - לימוד ענייני גאולה ומשיח, שהיא "הדרך הישרה" להביא את הגאולה על ידי משיח צדקנו.
הרב חיים גוטניק שלח מכתב לרבי בו שאל מה העבודה הנדרשת ממנו עכשיו, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, פרשת תזריע מצורע, בו מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח הוא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח[5].
קישורים חיצונים
- הרבי אומר את השיחה
- השיחה כפי שהוגהה והודפסה בכתב
- אתר torah4blind - קובץ עשו כל אשר ביכלתכם, הוצאת ועד חיילי בית דוד, גיליון כ"א שנת ה'תשע"ג.
- יומן מבית חיינו - כ"ח ניסן תנש"א
- פעילות חסידי חב"ד מיד אחרי כ"ח ניסן, בעידודו של הרבי - ראיון עם הרב שמואל בוטמן
- שיחה אחת: 20 שנים, 20 תובנות ● פרוייקט - עשרים רבנים, שלוחים משפיעים ועוד, על המשמעות של השיחה
- חב"ד חיה ופועלת "הרב ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע המכונן בכ"ח ניסן תשנ"א" - מאמר שהתפרסם ב-ynet
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשמ"א, ארגן אנטיאן קייטנה לילדים בצפת, תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו תורה ומצוות חששו שהוא יצא מדעתו. לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על-ידי מלך המשיח?!...". על כך ענה הרבי: "והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכעה"צ".
- ↑ מדבריו בי"ט בכסלו תשנ"ה בכפר חב"ד.
- ↑ בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה
- ↑ בימים בהם הרבי נסע לאוהל, היה טובל לפני כן במקווה
- ↑ הרב גוטניק פרסם את סיפור זה בעיתון בית משיח גליון 287