ט"ו בשבט
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
מנהגים
בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ[2]. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3]
אירועים ביהדות
ימי חב"ד
- תר"כ - החלה כתיבת ספר תורה לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב, בעקבות חלומה של מרת רבקה שניאורסון, אשת אדמו"ר המהר"ש.
- ת"ש - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, הגיע לעיר אלמא אטא לרצות חמש שנות מאסר.
- תש"ב - אדמו"ר הריי"צ חזר משיקאגו ל-770 בניו יורק ללווית אמו מרת שטערנא שרה שניאורסון, אשת אדמו"ר הרש"ב.
- תשל"א - הרבי מתוועד בט"ו בשבט - בפעם הראשונה בתולדות חסידות חב"ד (על יסוד הוראה שקיבל באוהל).
- תשנ"ז - נוסדה ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- תשע"א - הרב חיים שלמה דיסקין נבחר כרבה הראשי של קרית אתא.
נולדו
- תקמ"ח - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תרע"ז - הרב מרדכי אליהו (מוניייע) שניאור, מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.
- תש"ז - ר' פנחס נוישטט, ר"מ בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
נפטרו
- תרי"ב - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תרט"ו - הרב דובער שניאורסון, חתן רבי נחמיה מדוברובנה בעל שו"ת 'דברי נחמיה'.
קישורים חיצונים
- ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- ועד חיילי בית דוד, קובץ ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט תשע"ג
- 
