מנחם מענדל הורנשטיין
הרה"ח ר' מנחם מענדל הורנשטיין היה חתן אדמו"ר הריי"צ - בעל בתו הרבנית שיינא.
צעירותו
נולד בשנת י"ח בניסן תרס"ה[1] באנופול, ווהלין לאביו ר' משה הורנשטיין, שהיה מחשובי חסידי בויאן [2], ולאמו חיה מושקא הורנשטיין, ביתו של אדמו"ר המהר"ש.
התחנך ולמד באנופול, בשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לוורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.
ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר: "ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'. בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו"ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי". בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע (כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שהה אז בארה"ב).
חתונתו
בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' רקד הרב חיים עוזר גרודזינסקי עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.
מחתונה זו נותרה רשימת כ"ק אדמו"ר המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה[3], המנהגים וכו'[4].
בחורף תרצ"ג עבר יחד עם אשתו לגור בפריז, שם למד באוניברסיטה יחד עם הרבי במשך ארבע שנים.
הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס, בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותה של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).
בשנים לאחר מכן חזר להוריו לאטווצק שבפולין, כשהחלה המלחמה הי' אביו ר' משה הורנשטיין חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל הי' האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו בכ"ח באדר תש"א, לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.
במלחמת העולם השניה
כשיצא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מפולין בטבת ת"ש, רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והם היו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארה"ב הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה באדר ת"ש השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי[5].
מותו על קידוש השם
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולע"ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר"צ בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים עד"ז אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד"ז במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".
סיפור גורלם
רק בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' בתשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אליהו שוויכה, תולדות חייו של ר' מענדל תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51-74)
- מנחם זיגלבוים, חתונת לנדברוב, שבועון בית משיח
- משה מרינובסקי, החתונה הגדולה בלאנדראוו, שבועון כפר חב"ד, אתר COL
