אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הגאון הצדיק רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ או כפי שנודע בכינויו: "ר' שמעונ'לה ז'ליכובר", נודע כאיש פלאים, צדיק נסתר וקדוש עליון.
תולדות חייו
ר' שמעו'לי נולד בשנת ה'תרל"ו בז'ליכוב שבפולין לאביו רבי מאיר, המיוחס לשל"ה הקדוש.
כשנפטרה אמו, נסע לרבי זעליג אלעזר אפשטיין - האדמו"ר מקוז'ניץ, אליו התקשר בכל מאודו כל ימיו, עד שהעידו עליו 'כל כולו הי' קוז'ניץ'[1].
בגיל שמונה עשר התוודע אל רבי אלכסנדר, נכד לצדיקי בית לובלין, בעלזא וזידיטשוב, שהורה לו דרך בעבודת ה' ללא פניות של יהירות[2].
נשא לאשה את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגראבאלין. לאחר חתונתו קיבל מספר הצעות בהוראה, וסירב. בתחילה ניסה להתפרנס מייצור חומץ, ללא הצלחה, עד שבחוסר ברירה עבר לגליציה, שם התחיל למסור שיעורים בישיבת צאנז.
בסביבות שנת ה'תרע"ז התגורר תקופה מסוימת בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו.
לאחר מכן עבר לישיבה לצעירים בקשאנוב ובהמשך בישיבת "בית ישראל" בסטולין.
בשנת ה'תרפ"ג הגיע לתומכי תמימים בורשה והחל למסור שיעורים לכיתה הגבוהה, והיה לראש הישיבה בפועל, בהסכמת הרבי הריי"צ. בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'תרפ"ז.
רבי שמעונ'לה עזב את משרתו בתומכי תמימים בעקבות מכתב שכתב הרב שמואל זלמנוב, חבר הנהלת הישיבה, לרבי הריי"צ בו הוא מספר על שיעוריו העמוקים, על המעלות והחסרונות שבהם: "..לא כן הוא השיעור של הר"ש שי'... לימודו הוא על מקומו, לדייק בתיבות רש"י ותוס' וכמעט אינו עובר על הדברים הקשים בגוף הפשט של דברי הגפ"ת מבלי לעיין בהם, אבל אינו מתרץ ומיישב זאת באיזה סברות והבנה עיונית, רק בפשטות. ודרכו לאמר פשט חדש (לא תמיד דבר המתקבל) בדברי הגפ"ת, נגד המפרשים כמו המהרש"א ומהר"ם שיף ז"ל, ועושה לפעמים חסר או יתיר ברש"י ותוס' באמרו כי הוא טעות המעתיקים, מבלי לבאר לתלמידים מדוע עוזב פשט הפשוט... עם גודל מעלתו בבקיאותו הנפלאה אשר כל רז לא אניס ליה כו', הנה לדבר עמו באיזה ענין שיסביר להם איזה סברא וכדומה אינו שייך... ומה יש להם להתלמידים מבקיאותו".
לקראת קיץ שנת התרצ"ב התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כמגיד שיעור, ולאחר תקופה מונה למשגיח.
שם מינה אותו רבי מאיר שפירא מלובלין ליד-ימינו בישיבתו.
לאחר הסתלקותו של רבי מאיר שפירא עבר לקראקא.
כשנה קודם פרוץ מלחמת העולם השניה פרסם כרוז בו הוא מתריע מפני אסונות העלולים לבוא אם יהודים ילמדו ממעשי הגויים.
באחד מחודשי הקיץ של שנת ה'תש"ג נלקח רבי שמועל'י עם יהודי קראקא לעבר מחנות ההשמדה, שם נרצח על ידי הנאצים.
רבותיו
רבי שמוענ'לה לא השתייך לחסידות מסוימת, אך הרבה להסתופף בצילם של אדמו"רי פולין. ביניהם היו: בעל ה"אמרי אמת" מגור, רבי יצחק ליפשיץ מויליאפולי - בריגל, רבי אלימלך רבינוביץ' מלברטוב, רבי פינחס טוורסקי מאוסטילא, רבי אהרן מקוז'ניץ, רבי יהושע העשיל הורביץ מעלקוש, ועוד.
היה מרבה להזכיר את מייסדי החסידות, הבעל שם טוב, המגיד ואדמו"ר הזקן.
גאונותו
בגיל שלוש שמע שיעור בשיר השירים, ואחרי השיעור חזר על הכול בעל פה.
בגיל שש או שבע נבחן אצל רבי יהושע טרונק מקוטנא על כל ששה סדרי משנה, והיה בקי בכל התנ"ך.
בגיל חמש עשרה היה בקי בכל ספרי המהר"ל.
בגיל שמונה עשר כבר היו שגורים על פיו כל הש"ס בבלי, עם כל ה'ראשונים.[3].
כשבעל ה"שבט לוי" היה תלמדי בישיבת "חכמי לובלין", הזדמן לו לבקר בוינה ונכנס אל הרבי הריי"צ. כשסיפר לרבי הריי"צ על רבו, רבי שמעונ'לה התבטא עליו הרבי: "כמה מאות שנים אל היה בעולם מח בעל זכרון כמו ר' שמעונ'לה מז'ליחוב"[4].
ה"בעל אמרי אמת" מגור התבטא עליו "בכל מדינת פולין אין למדן מסודר כמותו בכל התורה כולה"[5].
כשביקר אצל הגאון מטשעבין התבטא: "חוץ מהגאון מרוגצ'וב אין בנמצא גאון כר' שמעונ'לה" לאחר מכן אמר שאולי אף יותר מהגרוצ'ובי תבנית:נהרי אש עמוד רצד.
ר' מאיר בליז'ינסקי מספרתבנית:ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14 שכשהגיע רבי שמעונ'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעונ'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד.
שיטתו בלימוד
שיטתו הייתה שאת התורה צריך ללמוד על הסדר, ואין ללמוד גמרא קודם שיודעים משנה על בוריה.
במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של 'הראשונים'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות אחרונים' לא היה נוגע כלל.
שיטתו לגבי לימוד תורת הנסתר הייתה כשיטת חב"ד, שאין להסתיר תורה זו והרבה במסירת שיעורים, ובפרט בתורת החסידות וספר התניא. גם בשיעוריו בנגלה הרבה לשלב דברי חסידות.