יצחק ידגר
הרב יצחק ידגר הוא משפיע קהילת חב"ד בתענכים, ושליח הרבי לארץ הקודש ולישובי התענכים. כחלק מפעילותו הוא מנהל את מוסדות חב"ד בישוב אביטל, ומשמש כבר עשרות שנים כמנהל בית הספר בישוב.
תולדות חיים
הרב ידגר נולד בשלהי שנות הצדיקי"ם, כבן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק. כשהגיע לגיל הישיבה והחל לבקש ולחפש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת תומכי תמימים בלוד ('הפרדס'), שם הפך לחסיד מקושר ונלהב של הרבי שליט"א.
לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב אביטל, והצטרף יחד עם אשתו לצוות בית הספר שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר היתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).
פעילות עם העדה הכורדית
כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש בכפר חב"ד - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב"ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב"דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם.
לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי שליט"א.
תשובתו של הרבי הייתה "בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב"ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'" [1]. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב אביטל שבחבל התענכים (על-יד העיר עפולה), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.
הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור "המורה יצחק".
דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שובים במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שיורד על פי מידותיו ועיניו החודרות, משווים לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצים עמו.
ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שמרגישים כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית מגיעים אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט"א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.
מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר מנהיג את הקהילה החב"דית ואת בית הכנסת החב"די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.
כמו כן, הרב ידגר מוסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, המהווה אובן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, המחבבים אותו ומרגישים כלפיו הערצה רבה, ומגיעים בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.
במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, ומברכים אותו בלבביות בכל פעם שנפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.
מנהל בית ספר חב"ד תענך
בית הספר החב"די "יד אליהו" שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח"י על-ידי הרב איצ'קה גאנזבורג כחלק ממערך בתי הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק'.
מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו היתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.
לאחר פטירת אביו של ר' איצ'קע בשנת תש"כ, והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב"דית.
את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב אברהם דונין, שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר [2] שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת תשס"ד.
מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, עורך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חורגת הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, ומתפרסת על פני האזור כולו.
בעל הבית של מדינת עיראק
בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי שליט"א על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
בשמחת תורה של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת עיראק.
יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך
כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.
מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.
הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה נפלאה: "יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המטרך להם"...
מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב"שפע ברכה לכל המצטרך להם".
עוד בטרם החלו חסידי חב"ד החלו להתייחס בגלוי אל הרבי שליט"א כאל מלך המשיח, הרב ידגר במכתבים ובדו"חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: "לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח".
משפחתו
ר' אבשלום קיל - שליח כ"ק אד"ש, ורב היישוב גן נר.
ר' אבי לוי - סופר סת"ם, ומחנך בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק.
ר' שמעון ידגר - מנהל בית ספר חב"ד בשכונת עיר גנים, ירושלים.
ר' מרדכי ידגר - סמנכ"ל תלמוד תורה חב"ד בצפת.
ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - קראון הייטס
ר' שמואל ידגר - באר שבע.
ר' נפתלי חייבי - רחובות.
מקורביו
מאות מחסידי חב"ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי שליט"א דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב"ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.
בין מקורביו נמנים:
- ר' משה ראובן (עפולה).
- ר' חיים נבו (אחוזת ברק).
- ר' אפרים מול (ירושלים).
- ר' ישראל כהן (עפולה).
- ר' דני עמרני (עפולה).
קישורים חיצוניים
- וידאו מהתוועדות עם הרב ידגר - אתר 'הגאולה'
הערות שוליים
- ↑ שבועון 'בית משיח' גליון 655.
- ↑ בשנת תשס"ה הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח בגן נר הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.