מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד בו' אדר תרכ"ז לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על אדמו"ר הצמח צדק ונקרא על שמו.
הוא עזר לאחיו אדמו"ר הרש"ב בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.
בי"ד סיון - תרמ"ב נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכדת ה"חתם סופר".
בזיווג שני נשא את הרבנית בתיה בת הרה"ק נחום דובער מאוורוטש (בנו של אדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש) אחיה של הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב). בחתונה שהתקיימה בליובאוויטש אמר אדמו"ר המהר"ש כמה מאמרי חסידות.
בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את רוסיא, ועבר להתגורר בפאריז שבצרפת. מאוחר יותר עבר להתגורר באי קורסיקה השייך לצרפת, שם נפטר בשנת תש"ב ושם נטמן. במדינה זו קיים חוק שכל הקבר עתיד להיחרש לאחר עשרים שנה מהקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל ע"ה. בשנת תשט"ו הורה רבי להרה"ח ר' בנימין אלי' גאראדעצקי ע"ה להעלות את גופתו של ר' מענדל ע"ה מאי קורסיקה שבצרפת לארץ הקודש, הרב"א גאראדעצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה לחיפה. במקביל קיבל הר"ר אפריים וואלף ע"ה הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי [1]. האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף תשט"ז, ובשעה לילה מאורחת נערכה הקבורה בבית העלמין העתיק שבצפת. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וואלף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים ע"ה עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שהגוף נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנום מאז פטירתו של ר' מענדל ע"ה! (לפי נוסח אחר: שרשם הרב יצחק גנזבורג את תיאור הגוף ושלח לרבי. הגוף הי' שלם, אך "חצוי לערך"). זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וואלף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'יחידות' ביקש רבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל ע"ה.
המשכו של הסיפור בשנת תשל"ט. זמן קצר לאחרי שהר"ר לוי ביסטריצקי ע"ה, התמנה לרב ומד"א של קרית חב"ד בצפת עיה"ק, בקשו שניים מזקני חסידי חב"ד בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר. כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר צפת, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרה"ח ר' מענדל שניאורסאהן ע"ה, אחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזיהרו אותו שעפ"י הוראת רבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות. לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת תש"ב בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת תשט"ז לצפת עיה"ק. אך היות ובתו של הרמ"מ ז"ל היתה גרה במדינת צרפת ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו לארה"ק, בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, החוזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקה היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא כתב רבי ופירט את שנאמר לו ע"י זקני החסידים הנ"ל והמצב הקיים כיום. ושאל: א. האם להשאיר את המצב הקיים ללא מצבה או המצב כבר השתנה וממילא לעשות מצבה. ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה. כבר באותו היום התקבל מענה מרבי: על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "ה"ז היפך פס"ד השו"ע". והוסיף לעשות מצבה בהקדם. התואר – "ככתוב בהקריאה והקדושה (?) ובשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר".
לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "הקריאה והקדושה" ולא נמצא אודות הרה"ח ר' מנחם מענדל שניאורסאהן ז"ל מאומה. אך באחת השיחות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נמצא התואר המבוקש. מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את רבי האם לעורוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה. לשם כך הלכו אנ"ש ביחד לבית העלמין. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע לבית חיינו הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תושלם ע"י אנ"ש דעיה"ק צפת. והכניס את הדו"ח למזכירות. כבר באותו היום ערב שבת קודש, קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב חמ"א חדקוב ע"ה. הרב חדקוב סיפר שרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת בצפת, ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חדקוב ע"ה פעם נוספת להרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של רבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[מל"ח]]. הרב חדקוב הסביר, שרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי) בעצמו בידעו שלא ישתמש עם המחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש במל"ח וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפו בכסף מזומן.
לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל ז"ל – נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק צפת ת"ו.
וזה נוסח המצבה:
פ"נ
הרב החסיד
ר' מנחם מענדל
בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
מליובאוויטש
בי"ג באייר תשע"א שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[2].
משפחתו
בזווג שני
- בנו ישראל דובער.
- בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
- בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזווג ג'
- בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
- בתו מרת מענדעלה (עדמה).
