מסכת פסחים

מסכת פסחים כוללת עשרה פרקים, המתפרסים על מאה ועשרים דפים.

שחיטת הפסח בעזרה

נושא המסכת הוא חג הפסח; ביעור חמץ, דיני ערב פסח, שחיטת קרבן פסח וצלייתו, מצוות מצה, וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד במחזור של שמונה שנים, והיא הנלמדת בשנה זו.

ביאורי הרבי

עצתו של רבי יהודה

במסכת מסופר אודות גוי שאמר לרבי יהודה בן בתירא שהוא עולה מדי שנה לירושלים ואוכל קרבן פסח, ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.

תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.

על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל

פסח שני

ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי פסח שני הוא למעשה חיוב נפרד על כל יהודי מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אע"פ שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת הרוגוצ'ובי, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.

ביאורים נוספים

• כא א. ביעור חמץ, מחלוקת רבי מאיר וחכמים. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)

• כח א. חמץ לאחר הפסח, מחלוקת רבי מאיר ורבי שמעון. שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)

• מד א. רש"י ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)

• נג ב. תוס' ד"ה ואין. לקוטי שיחות עמ' 107 (עמ' 119)

• נד ב. אין תענית ציבור בבבל. התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1154 (עמ' 470)

• ס ב. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)

• סד א. רש"י ד"ה קראו את ההלל. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)

• סד ב. נשחט בג' כתות. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 105 (עמ' 116)

• סו א. והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 104 (עמ' 113)

• עו ב. לא בא מתחילתו אלא לאכילה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 106 (עמ' 115)

• פח א. לא כאברהם שכתוב בו הר, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, אלא כיעקב שקראו בית. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)

• פט א. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)

• צה א. הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסה (עמ' 253)

• צה ב. אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל.לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)

• קט א. חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)

• קיז א. סתירה בדברי הרמב"ן ד"ה ותמה, ד"ה ועוד, ובר"ן. שערי המועדים פסח הערה 9 ח"א עמ' רסז (עמ' 255)

• קיז א. אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא״א הלל.לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)

• קכא ב. פשיטא על פדיון הבן... אבי הבן מברך. תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301) לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)

• ירושלמי פ"א ה"א. ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. שערי המועדים ספירת העומר עמ' רסח (עמ' 259)

ביאורי נשיאי חב"ד

• אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת פסחים", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 135-128, באתר HebrewBooks

• ביאור על הצמח צדק (דף טז ע"ב) מאד"ש: שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)