מלכות דא"ק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מלכות דא"ק היא ספירת המלכות של אדם קדמון, שהיא הבחינה האחרונה והתחתונה בו. מבואר שמלכות דאדם קדמון היא השורש למלכות דאצילות ולכנסת ישראל, שהיא המקור לנשמות ישראל. ויסוד דא"ק הוא שורש המצוות.
שורש השבירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר כי מלכות דאדם קדמון היא השורש השבירה של ז' מלכין קדמאין של עולם התוהו. שהרי נקראים הם בשם מלכים, כמו שנאמר "וימלך בלע" וכו', ואם כן שרשם הוא מבחינת מלכות. והמלך השמיני הוא הדר לא מת, כי היה למעלה מז' מלכין קדמאין, שהוא היה מבחינת יסוד דא"ק הנקרא הדרא דגופא שלמעלה משורש השבירה. וממנו הוא התקון והברור, והוא משם מ"ה החדש ממצחא דא"ק.
עוד מבואר כי יוסף הוא מבחינת יסוד דא"ק, ומדרגת השבטים הוא מהז' מלכין קדמאין של שם ב"ן של אדם קדמון.