בית רפואה
בית רפואה (או בית רופאים) זהו עדכון לכינוי "בית חולים" ששרשו בטעות, ונפוץ בקרב האוכלוסייה. וזאת, בעקבות הוראתו ובקשתו של הרבי להשתמש בלשון נקיה ולשנות את שמותיהם של בתי החולים בארץ הקודש וברחבי העולם ל"בית רפואה" או "בית רופאים".
סיבת עדכון השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת ששלח הרבי לפרופ' מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, כותב הוא: "בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי "בית חולים" יקראו לו "בית רפואה".
"ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.
"ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין..."
להחליף את "התואר השגרתי"[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב ל"עובדי המטבח" בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ"ז סיוון תשל"ט, כותב הרבי: "כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר "בית חולים", שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר "בית רפואה" במקום התואר השגרתי של עתה".
"בית רופאים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלוקת הדולרים לצדקה שנערכה בתאריך כ"ד מנחם אב תשמ"ח, כאשר עבר פרופ' אבנר חי שאקי ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: "אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם "בית חולים", כי זה לא נכון. האמת - שזהו "בית הרופאים". החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה "בית רופאים", והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה".
שימוש נכון בכינוי הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם בשיחה מוגהת של הרבי מי"ט כסלו תשמ"ז אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים "כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם "בית חולים", אלא אדרבה - "בית רפואה" (או "בית הרופאים") ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות".
מוסדות רפואיים כבקשת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר "בית רפואה" בעקבות בקשתו הישירה של הרבי:
- "המרכז הרפואי לניאדו", קריית צאנז נתניה - שהוקם על ידי האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל.
הרב בנימין ויליגער סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה 'לניאדו' ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של האדמו"ר מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ'ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: "בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף". כשנתן את הצ'ק ביקש שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה". בסופו של דבר קראנו לו "מרכז רפואי".
- "מרכז רפואי מעייני הישועה", בני ברק - שהקים ד"ר משה רוטשילד.
ד"ר רוטשילד סיפר פעם, שביחידות שהייתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ'ק פתוח כתרומה. "שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: "כמה שאתה רוצה". הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה "בית רפואה" ולא "בית חולים", כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה"[1].
תשובות ועידודים מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אליעזר מזרחי, מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי הצניעות בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת 'בתי רפואה'.
ארגוני הרפואה מעדכנים את השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות הבריאות בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד "חולה" - מעתה אמור "מתרפא"; גם בתי-הרפואה הסבו את שמם, ומעתה הם "בתי רפואה" או "מרכזיים רפואיים". חלק מקופות הבריאות בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. "קופת חולים מכבי" הפכה ל"מכבי שירותי בריאות". גם "קופת חולים הכללית" שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא "שירותי בריאות כללית".
בתי הרפואה וימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת השיחות אמר הרבי כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. כנראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה.
כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
