אליהו בלטקין
ר' אליהו בלטקין מחסידי חב"ד בלנינגרד. נאסר על ידי שלטונות הקומוניסטים ברוסיה ועקבותיו לא נודעו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע להשתטח על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז' וביקש שיודיע לו מיהו 'צדיק הדור'. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב בחלומו ואמר לו שיסע ללנינגרד.
כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו לרבי הריי"צ. לאחר שסיפר לרבי את סיפורו ציווה עליו הרבי שיסע לנעוול, שם התקרב על ידי החסידים שהיו שם לחסידות.
לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' אליהו חיים רויטבלט, ונולדו לו חמישה ילדים.
בכדי להיפטר מחובת הגיוס זייף מסמכים, ובתחילת תש"ב נאסר ועקבותיו לא נודעו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך בנו מנחם מענדל נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' אליעזר רקסין.
אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ביציאה הגדולה של שנת תש"ו. בתו לאה נישאה לר' יואל איידלמן[1].
נתינת שם על שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר נולד לחתנו בן בשנת תשט"ו הסתפקו אם אפשר לקרוא לו על שם סביו מכיון שלעולם לא נודע בוודאות מה עלה בחלקו. ההורים שאלו את הרבי והרבי ענה אשר "אם בדעת שניהם לקרותו בשם אלי', אין כל חשש בדבר. וכמה אלי' ישנם"[2].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבי הרבי לאשתו וחתנו, בתוך תשורה של משפחת איידעלמאן.