לדלג לתוכן

שוחטים חב"ד באירלנד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:32, 4 בדצמבר 2025 מאת מוישי גורליק (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שוחטים החב"דיים באירלנד היו קבוצת שוחטים וחסידי חב"ד שפעלו באירלנד בשנות ה־40 המאוחרות למאה ה-20, במסגרת מבצע רחב היקף לייצור בשר כשר עבור מחנות העקורים באירופה ולאספקה למדינת ישראל שבדרכה לקום ובימיה הראשונים.

רקע היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסיום מלחמת העולם השנייה נמצאו מאות אלפי יהודים במחנות עקורים ברחבי אירופה בתנאי מחסור קשים, ובפרט במחסור במזון כשר. במקביל, היישוב העברי בארץ ישראל ומדינת ישראל הצעירה עמדו במחסור חמור במוצרי מזון מן החי, הן בשל קשיי יבוא והן בשל המצור הכלכלי האזורי.

אירלנד, שנותרה נייטרלית במלחמה, החזיקה תעשיית בקר מפותחת ותשתיות שחיטה מפוקחות. הממשלה האירית, יחד עם ארגוני סיוע יהודיים ובסיוע מנהיגים קהילתיים, אפשרה הקמת מפעל מיוחד לשחיטה והכשרה של בקר לצורכי העולם היהודי לאחר המלחמה.

אולם בקהילה היהודית המקומית באירלנד פעל מספר קטן בלבד של שוחטים מוסמכים, ולא הייתה יכולת לעמוד בדרישות ההלכתיות והלוגיסטיות של ייצור בשר בהיקף תעשייתי. לשם כך הוזמנו שוחטים מיומנים מאירופה – וביניהם קבוצה משמעותית של שוחטים חסידי חב"ד.

הגעת השוחטים מאנשי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביוזמת של הרב בנימין גורדצקי בא כח של אדמו"ר הריי"צ, קבוצות של שוחטים חב"דיים, שחלקם הגיעו מצרפת וממרכזים יהודיים נוספים במערב אירופה, עברו לדבלין ולערים שונות באירלנד בשנים תש"חתשי"ב (1948–1952).

על פעילותם פיקחו רבנים ואנשי הלכה מחוגי חב"ד, ובמיוחד הרב ירחמיאל בנימינסון והרב זלמן שמעון דבורקין (לימים רב שכונת קראון הייטס בניו יורק) אשר היו מעורבים בתיאום ובהדרכת קבוצות השוחטים ובפיקוח הלכתי על מערך השחיטה והכשרות. ר' זלמן שמעון גם קיבל מכתב הדרכה מהרבי בנוגע הפרויקט.

השוחטים לא פעלו כבודדים אלא כצוותים מאורגנים, לעיתים בליווי בני משפחותיהם, כדי לקיים מלאכת שחיטה רצופה, בדיקות טריפות, ניקור, מליחה, השגחה על תהליכי השימור והאריזה – הכול בהתאם לדרישות ההלכה.

קבוצות השוחטים:

פעילות המפעל ותהליכי העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפעילות כללה:

  • הובלת עדרי בקר למתקני שחיטה ייעודיים.
  • ביצוע שחיטה הלכתית על ידי שוחטים מוסמכים בלבד.
  • בדיקות ריאה וגידים למניעת טריפות.
  • ניקור הבשר והוצאת חֵלֶב וגיד הנשה.
  • מליחה והכשרה לפי דיני מליחה.
  • אריזה בקירור או שימור בקופסאות משומרות.
  • משלוחים דרך נמלים באירלנד לאנגליה, לצרפת, לאיטליה ולנמלי הים התיכון – בדרך למחנות העקורים ולאחר מכן לישראל.

לפי מסמכי ממשלת אירלנד מן השנים 1948–1949, נשלחו במסגרת המפעל מאות אלפי לִיברות של בשר כשר, בהיקפים שנעו בין מאות טונות עד קרוב לאלף טונות, בהתאם לשיטות הספירה השונות.

יעד המשלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבשר הכשר שנשחט באירלנד שימש לשני ייעודים עיקריים:

מחנות העקורים באירופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלפי מנות בשר נשלחו לקהילות מאורגנות ולמחנות עקורים באיטליה, גרמניה, אוסטריה וצרפת, באמצעות ארגוני סיוע יהודיים (כגון Joint ו־UNRRA).

מדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

משלוחים נוספים הועברו לישראל עם הקמת המדינה במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה, כחלק מ"מענקי סיוע" ממשלתיים והתקשרויות מסחריות מיוחדות בין אירלנד לגורמים יהודיים.

השפעה על הקהילה היהודית באירלנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילות השוחטים החב"דיים יצרה תקופה של פריחה זמנית בקהילה היהודית בדבלין. למשך כמה שנים התקיימה פעילות כשרות אינטנסיבית, נפתחה תעסוקה לקהילה המקומית, ושירותי הדת היהודיים הורחבו.

בתום הפרויקט, כאשר פחת הצורך במפעל והאספקה הסדירה לישראל חודשה ממדינות אחרות, שבו מרבית השוחטים החב"דיים למרכזי חב"ד באירופה ובארצות הברית.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]