יצחק יהודה הולצמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־19:20, 19 בדצמבר 2024 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' יצחק יהודה הולצמן
הרב שלמה משה עמאר מנחם את הרב הולצמן על פטירת ראש המשפחה הרב שלמה אליקים געציל ע"ה

הרב יצחק יהודה הולצמן (יליד שנת תשי"ד) הינו מראשי הוועד למען שלימות העם, עיתונאי וסופר חסידי תושב כפר חב"ד וחבר צוות כתבי שבועון כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"א שבט תשי"ד לאביו הרב שלמה אליקים געצל הולצמן, במשפחה שנמנתה על חוגי הציונות הדתית.

בשנת תשל"ב בהיותו תלמיד בישיבת נחלים בגיל 17 החל להתקרב לחסידות חב"ד וכתב לרבי, וזכה למענה בו עודד אותו הרבי להתעסק בהפצת מעיינות החסידות.

בהמשך עבר ללמוד בעידוד הרבי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכאשר אביו כתב על כך לרבי, תמך הרבי במעבר של הבן לישיבת חב"ד על פי מאמר חז"ל "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ".

בחודש אדר תשל"ו נכנס ליחידות אל הרבי, במהלך היחידות שאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה[1].

לאחר נישואיו לברוריה בת ר' חיים ריבקין ומרת יונה החל לפעול בשליחות הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי, ובמסגרת פעולותיו השונות בנושא שימש כמזכירו של הרב יהודה פלדי, ובהמשך אף שימש בעצמו כאחד מראשי הועד למען שלימות העם, ובין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב טוביה בלוי את הירחון שלימות.

עם הקמתו של שבועון כפר חב"ד הצטרף לצוות הכתבים, ומשמש לאורך השנים כאחד מראשי העורכים ומתווי הדרך בהוצאה לאור של העיתון.

לאחר שנפגעה ראייתו בשל בעיה בקרנית, זכה בשנת תש"פ לקבל את מאור עיניו בחזרה בזכות תרומת קרנית[2].

בשנת תש"פ הקים בשכונתו את בית הכנסת תפארת שלמה הולצמן שול, בבית הכנסת מכהנים הרבנים מיכאל מויאל והרב ניסים כהן כרבנים, והרב אליהו קריצ'בסקי כמשפיע.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אפשר להתוועד עם סודה, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 39

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בקהילות החסידים מקובל בשם רבי ישעיה מקרעסטיר ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה, ממאמר הפסוק "ברוך אתה בעיר" - מלשון 'ביר' (-בירה), "וברוך אתה בשׂדה" - לשון סודה. שאפשר לברך ולומר לחיים גם על 'ביר', וגם על 'סודה' (מרא דשמתתא אות תרטו).
  2. קטע מתוך ראיון בחדשות 12, שטורעם (הקישור אינו פעיל, כ"א אייר תשפ"ג).