אליהו אבעלער

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החסיד הנודע ר' אליהו וויראבייצ'יק הידוע בכינויו ר' אליהו אבעלער היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים

אביו של רבי אליהו אבעלער היה יהודי פשוט חנווני מהעיירה פולוצק, מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. כאשר התאונן לפני אדמו"ר הצמח צדק על כך שאין לו עבודה, ענה לו הרבי שילך ליישוב הסמוך לפולוצק ויעבוד שם, והלווה לו 300 רובל להצלחת העסק שלו. אביו הקים טחנת קמח ולאחר מכן הוקם במקום הכפר אבעל.

רבי אליהו היה יהודי פשוט מקושר לאדמו"ר המהר"ש. כשגדל שאל רבי אליהו את אדמו"ר המהר"ש האם לגור בפולוצק או באבעל, בתגובה הוא ענה לו שילך לגור באבעל, ובירך אותו שיצליח במעשיו.

רבי אליהו היה איש חכם, בעל קומה והרבה גשמיות, אך עבר בחייו ניסיונות רבים[1], אולם בעקבות הקירוב שנתן לו אדמו"ר המהר"ש, לא נכשל.

באחת הפעמים שהגיע רבי אליהו לליובאוויטש, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "אני מקנא בניסיונות שלך"[1], ולפי אחת הגרסאות התבטא אודותיו: "אילו רציתי להיעתר לנפש האלוקית שלי, הייתי מנשק את ר' אליהו אבעלער".

בשנת תרכ"ח שהגיע רבי אליהו ליחידות אצל אדמו"ר המהר"ש, הוא אמר לו "אליהו, הריני מקנא בך, אתה נוסע לשוק, רואה הרבה אנשים, הרי כשבאמצע העסק מתדברים עם זולת באימרה יהודית, אימרה מ"עין יעקב", ומעוררים על לימוד נגלה וחסידות - נעשה מכך שמחה למעלה, ואת דמי הסרסרות משלם ה' יתברך בבני חיי ומזוניי, וככל שהשוק גדול יותר, יותר עבודה, הפרנסה גדולה יותר"[2].

הדברים השפיעו על רבי אליהו והוא לקח לעצמו מלמד שהחל ללמדו דברי חסידות.

באחד מביקוריו אצל אדמו"ר המהר"ש נכנס ליחידות והרבי אמר לו שבשעה שהוא מנהל עסקים עם הנכרים ביישוב, יהרהר במחשבות קדושות של פירוש התפילה או פסוק בחומש. שאל אותו ר' אליהו איך זה אפשרי להרהר בדברים קדושים כאשר עסוקים במסחר?! ענה לו הרבי שאם יכולות להיות מחשבות זרות באמצע 'שמונה עשרה' - אפשרי גם להרהר במחשבות קדושות באמצע הרחוב.

מאותו ביקור, ר' אליהו סיפר שלא היו לו מחשבות זרות בשעת התפילה, ואילו ברחוב היו לו מחשבות קדושות[3].

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 66
  2. היום יום ט"ז אייר, אפשרויות התעסוקה של האברכים הצעירים
  3. תרגום מספר השיחות תש"ג עמ' 50 - ספר השיחות תש"ג המתורגם ללה"ק עמ' נד