אברהם לוי סלווין
.jpg)
הרב אברהם לוי סלווין (כונה לויק) (לא ידוע[1]) - , היה בצעירותו רב בבוברויסק. אדמו"ר הרש"ב שלחו לגרוזיה שם מסר את נפשו להקמת מוסדות חינוך ומקוואות טהרה.
תולדות חיים
הרב אברהם לוי נולד בעיירה רוגאצ'וב שבביילורוסיה, בשנת תרנ"א, לאביו ר' ישראל נתן מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ולאמו מרת גיטל.
כשהיה בן שמונה, נפטרו הוריו בגלל מחלה מידבקת שהשתוללה באותה עת ברוסיה, ואנשי הקהילה פרשו עליו את חסותם. כשבגר, שלחו אותו ראשי הקהילה ללמוד בישיבה בעיר בוברויסק.
כשהיה בן ארבע עשרה, נסע לליובאוויטש כדי להיבחן לקראת כניסתו ללמוד בישיבת תומכי תמימים. בבחינה התגלה כלמדן עצום מכפי גילו, והוחלט להכניסו ל'זאל' כדי שילמד סמיכה לרבנות. לאחר מספר שנים ששקד על לימודי הרבנות, נבחן והוסמך על ידי רבנים גדולים, ביניהם הגאון הרגצ'ובר.
באותה תקופה התפרסם שמו כגאון עצום, ומעיר הולדתו, בוברויסק, קיבל הצעה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת הגדולים. ר' לויק קיבל את ההצעה.
בגיל עשרים ושתיים נשא לאשה את מרת רחל מלכה, בתו של ר' אברהם דוד הכהן, ועבר להתגורר בבית חמיו, בשאדעווע שבליטא.
לפרנסתו העביר לו חמיו את חנות המכולת שהייתה ברשותו. ר' לויק העביר את ניהול החנות לאשתו, והוא השקיע בלימוד התורה. לאחר מספר שנים חזר לשמש ברבנות בבוברויסק.
שליחות בגרוזיה
בשנת תרע"ז ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב לנסוע לגרוזיה, לסייע לרב שמואל לויטין בעבודת השליחות. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי המהפכה הקומוניסטית, נטל ר' אברהם את משפחתו[2] ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות יהודיות.
התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה לעיירה הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית שמן גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול.
במסירות נפש מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, חדרים לילדים וישיבות לבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ותלמוד תורה גדול עם מאות תלמידים.
ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ מקוואות ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם לאדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"ה רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת רב הקהילה וראש הישיבה.
בשנת תרצ"א הגיעו לכותאיסי קבוצות בחורים מישיבות תומכי תמימים שפעלו ברחבי רוסיה, בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי תורה ומצוות. ר' אברהם מונה לראש הישיבה. כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית
המאסר השני
המאסר השני ארע בגין הלשנה מרושעת של אחת משכנותיו שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית. למרות ההלשנה המאסר התעכב, וכשראתה השכנה שהוא עדיין לא נאסר, נסעה לטיביליסי, והלשינה עליו שוב. אז התברר כי אנשי המשטרה החשאית ידעו על פעילותו הדתית של ר' אברהם, אך בשל ריחוק המקום התקשו לעצור את הפעילות.
באחד מלילות חודש כסלו שנת תש"א[3], הגיעו לביתו של ר' אברהם ארבעה מאנשי המשטרה וערכו חיפוש יסודי בבית. בחיפוש גילו אנשי המשטרה תכתובת בין ר' אברהם לאדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שהיווה חומר מרשיע נגדו.
לאחר המאסר הועבר ר' אברהם למעצר בטיביליסי[4], שם היה אסור שמונה-עשר חודשים בהם נחקר ועונה. בגמר החקירות נגזרו עליו עשר שנות גלות ועבודת פרך בסיביר.
החוק הסובייטי הרשה לבני המשפחה לשלוח ולקבל מכתב פעם בשנה. משפחתו ניסו לשלוח מכתבים, אך מלבד מכתב אחד, כל המכתבים חזרו עם הודעה שהנמען מאושפז עקב מחלה. באותם ימים זה היה סימן ברור שהעציר נפטר.
כשהגיע המכתב כתבה אשתו מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו סיפרה על כל האירועים האחרונים, ושאלה, שהיות ואין הם יודעים מתי הוא נפטר, איך עליהם לנהוג בעניין אמירת קדיש ושמירת היארצייט. תשובת הרבי הייתה, שהיות ואביו - אדמו"ר הרש"ב, שלח את אביהם לשליחות, עליהם לשמור את יום השנה שלו כיום השנה של אביו-משלחו. היארצייט נקבע לב' ניסן.
לקריאה נוספת
- בנו הרב ישראל, זכור לאברהם, תולדות חייו, תשנ"ז.
- שניאור זלמן ברגר, ארבעה חסידים, ביוגרפיה של ארבעה חסידים בהם הרב סלווין, תשס"ד.
הערות שוליים
- ↑ ראה בערך עצמו
- ↑ משפחתו מנתה אז שלושה ילדים. הגדול בן חמש, הצעיר יותר בן שלוש, ותינוק בן שנה.
- ↑ השעה המדוייקת: 02:00 לאחר חצות הלילה.
- ↑ בכותאיסי היו לחכם מיכאל דויתיאשווילי קשרים חזקים עם המשטרה, והמלשינה חששה שהוא יפעיל את קשריו ויגרום לשחרורו המהיר של ר' אברהם. היא ביקשה אפוא מהמפקדה בטיביליסי שיקחו את התיק לידיהם.