רמת שלמה

רמת שלמה היא שכונה בעיר ירושלים. כמאה ועשרים משפחות חב”דיות מתגוררות היום ברמת שלמה, והם מהווים קהילה חב”דית גדולה; אמנם צעירה אבל מפוארת ומרשימה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מיליובאוויטש". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת 770. רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

התפתחות הקהילה

השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת תשנ”ו. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה, הרב אברהם קוט, מגבאי בית הכנסת, ומשפחת ר’ יצחק פרוברט.

בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן הביא בנתיים קרוואן קטן שהפך לבית הכנסת הזמני. ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, כך גם הספסלים והשולחנות. לטבילת שחרית היו הולכים למקווה בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.

כך נמשך העסק במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי שהיה לימים “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה...

הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.

כשנתיים לאחר ימי הניצנים, התקבל הרב יוסף יצחק הבלין לרבה של הקריה.

במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: באמצע השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב יוסף יצחק אופן, משפיע הקהילה, שיעור בחסידות שממשיך להתוועדות חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים בשיחות ומאמרים של הרבי. מדי יום רביעי מוסר המשפיע הרב זלמן נוטיק שיעור ב”דבר מלכות” אליו מגיעים משתתפים רבים. בשבתות מתקיימים גם מסיבות שבת בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים.

בית הכנסת בדמות 770

עם בואו של הרב הבלין נוספו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את משפחות חב”ד הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן איתר הרב הבלין מגרש בחורשה סמוכה. הוא השיג אישורים לבנות על המגרש בית ספר חב”ד לבנות, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד (ששת הקרוואנים פורקו והועברו לחצור הגלילית, וקרוואן המקווה עבר להתיישבות סמוכה לשכם). במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770.

התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב גרשון מענדל גרליק לבנותו כדוגמת 770. התוכניות הוגשו לעירייה ולמרבה הפלא גם אושרו.

בראש חודש כסלו תשס”א, התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת חדרו של הרבי.

לא פשוט לבנות בניין שכזה, ובפרט לא בעיר הבירה בירושלים, בה חוקי הבניה הם נוקשים. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסת. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העיר. קשה לדעת כיצד הסכימה וועדת הבניה בעיריית ירושלים לאשר את הבניה הזאת - אבל הבניין על הלבנים האדומות, המשולשים והתבליטים שלו, קם וניצב לתפארת.

ר’ דורון הוא חסיד חב”ד, תושב השכונה, נתן את זמנו, אונו ומרצו להקמת הבניין.

בבניין 770 המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק.

אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. חידוש נוסף שיש בבניין, הוא העתק כפול - כלומר, דוגמת 770 מופיעה משני הכיוונים של הבניין...

בבית הכנסת ישנו עזרת נשים גדולה, משרדים, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון.

הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה.

הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. במשך תהליך הבניה זכו הבונים לקבל תשובות מופלאות מהרבי באמצעות ה”אגרות קודש” המדברות בחשיבות בניית בית מקדש מעט.

בחודש כסלו בשנת תשס"ג סיימו הפועלים את בנית בית הכנסת.