איש וביתו
איש וביתו משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד[1] "מעולם לא קרייתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי". מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקב איש וביתו באו[2]", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא[3] "ביתו - זו אשתו".
הרבי מסביר באחת משיחותיו, שהמשמעות בכינוי 'ביתי' היא, שרב יוסי התייחס למטרה האמיתית של הנישואין - להעמיד בית בישראל[4].
בשנת תשמ"ו הכריז המשב"ק - ר' מאיר הרליג - בנוכחות הרבי ב-770 שתיערך התוועדות לרגל כ"ח סיון, היום בו הגיע הרבי לארצות הברית. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארצות הברית אלא יחד עם הרבנית חיה מושקא.
ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס בקובץ כ"ח סיון תנש"א - (קה"ת) בהגהת הרבי, וב"שלשלת היחס" בהקדמה ל"לוח היום יום".