סידור תורה אור
סידור תורה אור חובר על ידי הרב אברהם דוד לאוואט, שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.
עיקר מלאכתו הייתה לסדר את סידור תורה אור שכולל את נוסח התפילה יחד עם דרך החיים ושער הכולל - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות לנוסח אדמו"ר הזקן.
יחס הרבי הריי"ץ לסידור
במכתב מיוחד מז' מרחשון תש"ב אנו רואים יחס מיוחד מהרבי הריי"ץ לסידור תורה אור וזה לשון המכתב: "...והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, להתפלל בסידור זה ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה, וכידוע אשר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, ליהיות כי התפילה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד, והשי"ת יקבל תפילותינו ותפילותיכם בתוך תפילות כלל אחינו בני ישראל...".
מהדורות הסידור
המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאווט - בשנת תרנ"ו.
באלול תש"א הדפיסה אגודת חסידי חב"ד העולמית את הסידור מחדש בדפוס האחים שולזינגר. מהדורה זו נתן אדמו"ר הריי"צ במתנה לרבי, בה משתמש הרבי בכל יום. על סידור זה רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור[1].
מהדורות נוספות הודפסו בתש"ו בשנחאי, ומאז במשך שנים רבות לא הי' ניתן להשיגו[2], עד שנדפס שוב בתשמ"ז.
לקראת שנת תשפ"ב הוציאו הוצאת הספרים קה"ת באישור ועד להפצת שיחות) את הסידור תורה אור מהדורת תש"א במהדורה מאירת עיניים.
שינוים במהדורות
ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה משתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש"ץ לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.
בסידור תורה אור (וכן בסידור רוסטוב), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.
הגהות לסידור
כאשר הוחלט שלא להדפיס את סידור רוסטוב מחדש בשנת תש"א, החל הרבי להתעסק בהדפסה מחדש של סידור תורה אור. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.
במשך החודשים מנחם אב - אלול תש"א בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל זקני החסידים.
במהלך ביקור מוריסטון הראשון נסע הרבי למוריסטון להיוועץ עם הרבי הריי"צ על שאלות מסויימות בנוסח.
בחודש אלול תש"א הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות, וההגהות צללו בתהום הנשייה[3].
בתשס"ז הודפסו ההגהות מחדש בקונטרס הגהות לסידור אדמו"ר הזקן.
בהוצאה החדשה והאחרונה של סידור 'תורה אור', כתבו חברי מערכת ההו"ל שהעתיקו התיקונים ממה שיש בידם, ממה שהכין הרבי לדפוס, וכן מהסידור של הרבי עצמו שכידוע היו עליו תיקונים שונים. אך עדיין אין כאן דבר השלם. כמו בתחילת ה'סליחות' – הרבי תיקן והעיר בעיפרון על הדף, שהשורה התחתונה 'סלח לנו אבינו' שייכת למעלה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מהדורה זו נסרקה ונדפסה שוב בשנת תשפ"א.
- ↑ כמה פעמים ביקשו מהרבי להדפיסו, והיה אף מי שהציע לשלם על ההדפסה, אך הדבר נדחה, ייתכן שהסיבה כי הרצון של הרבי היה לקבע את סידור תהלת ה' בתור הסידור העיקרי.
- ↑ על מהירות ההדפסה ספרו המדפיסים האחים שולזינגר: "בהגיע האדמו"ר ר' יוסף יצחק לארצות הברית פנה אלינו מזכירו שהוא עתה האדמו"ר וראש חסידי עדת ליובאוויטש ר' מנחם מנדל שניאורסון בשאלה האם נוכל להדפיס ולכרוך תוך שבוע אחד את הסידור נוסח ליובאוויטש, מתוך סידור יחיד שברשותו. ביקש הוא אלף סידורים כאלה על מנת להפיצם ברבים, השיבונו שנעשה הכל על מנת להספיק הזמנה זו במועד המבוקש. קיבלתי את הסידור ותוך שבוע ימים הבאתי את אלף הסידורים מודפסים ומכורכים". האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה לאור, ירושלים תשמ"ו.