מוחא סתימאה
מוחא סתימאה (והיא לשון הזהר, ובר"ת: מו"ס, ובכתבי האר"י ז"ל נקרא ג' רישין דאריך אנפין ובר"ת: ג"ר דא"א) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור לספירת החכמה הנגלית שבעולם האצילות. מבואר שהיא ספירת החכמה שבכתר, שהיא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין.
ענינו
על ספירת החכמה של עולם האצילות שהיא חכמה עילאה נאמר כי היא "חכים ולא בחכמה ידיעא" שאין ספירת החכמה של עולם האצילות באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף חכמה עילאה נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "כולם בחכמה - עשית". ומובן שאף לחכמה עילאה יש שורש שממנו נמשכה בכתר של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו ספירת החכמה של אריך אנפין.
שרשו
בספרי הקבלה מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את גבורה דעתיק ומשם נמשך השערות בבחינת י"ג תיקוני דיקנא על ידי הקרומא דאוירא. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה תיקוני גלגלתא - חלקים בגולגולת כביכול - של פרצוף אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו מתלבשים שבע הבחינות התחתונות של פרצוף עתיק יומין - ז"ת דעתיק. מו"ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות.
