אברהם יעקב פרידמן (השני)
רבי אברהם יעקב פרידמן היה האדמו"ר מסדיגורה ונינו של רבי ישראל מרוז'ין. ידידם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חייו
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ח' במנחם אב שנת תרמ"ד לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת, ביום י"ג בתשרי שנת תרס"ז, החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד למלחמת העולם השניה. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה נדר שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת תרח"ץ הצליח להגיע לתל אביב וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים.
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום ה' בטבת שנת תשכ"א, נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין.
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת תשכ"ד בספר "אביר יעקב".
קשריו עם רבותינו נשיאנו
הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש עמו בשנת תרצ"ח. הוא השתתף מספר פעמים בהתועדויות שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים בכפר חב"ד וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את הרבי על פעולותיו ברחבי העולם.
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין חסידות חב"ד.
בביקורו של נכדו של הרב פרידמן, האדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן, ביום ד' בתמוז תש"מ, שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 96.