מעקה

ברכת המעקה
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ כשבונה לעצמו אומר: לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה. כשבונה לאחרים אומר: עַל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה.

מעקה היא מצווה מהתורה המופיעה בספר דברים (כב, ח), המחייבת בנית מעקה לגג. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו לעשה ולא תעשה. מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.

רקע

תורה נאמר : "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:".

רוב פרטי הלכות מעקה מובאים בספרי:

כי תבנה בית חדש, אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום. לא תשים דמים בביתך, אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה. ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם. חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. ועשית מעקה לגגך, מצות עשה. ולא תשים דמים בביתך, מצות לא תעשה. .... בית מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.

— ספרי כי תצא

פרטי המצווה

• מידות המעקה: גובה המעקה לא פחות מעשרה טפחים (כ80 ס"מ) לדעת הרמב"ם. ולדעת הראב"ד מספיק רק שחלקו של המעקה יהיה עשרה טפחים והשאר שלשה טפחים. מקור למחלוקת זו טמונה בהסבר דברי הספרי "כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים, בית דורסו עשרה". להלכה, נפסק כדעתו של הרמב"ם.
• על המעקה להיות חזק כך שימנע נפילה של אדם אף אם יישען עליו.
• שימוש הגג: רק על גג בית המשמש למגורים ששייך ליהודי יש חובה לשים מעקה.
• חובת מעקה היא רק בגג שעולים עליו מדי פעם, אך גג שאין מגיעים אליו אינו חייב במעקה.
• ברכה: יש לברך על עשיית מעקה שחייבים לבנות. זמן הברכה בתחילת בניית המעקה ובמידה ושכחו לברך יכולים לברך כל עוד לא סיימו את בניית המעקה. אין מברכים על בניית מעקה ברכת "שהחיינו". בספר שולחן ערוך לא צוין שיש לברך על מעקה, ולכן ישנם פוסקים המורים שלא לברך.
• אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל יהודי והפועל יברך. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים.
• בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם.
• כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול לתוך רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.

ברכת המעקה

על פי דברי הרמב"ם אין מברכים על מצווה שנוסדה על מנת למנוע סכנה, אולם באותו פרק הוא כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה כן מברכים אליה. לפני הרמב"ם פסקו הראשונים שאכן "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה נפרדת מ"ועשית מעקה לגגך" אבל בעשיית מעקה לגג יש מצווה חיובית, לפתור את הבעיה דווקא על-ידי מעקה, ועל כך מברכים, וכן פסקו הרבה פוסקים וכן גם הרבי.

לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב עובדיה יוסף.

.

מעקה בחסידות

בשיחתו של הרבי , מסביר הרבי שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים לתורה ומצוות ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.