שיחת משתמש:דידן נצח
|
שלום דידן נצח, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.
|
--אהבת ישראל - מיר ווילן משיח יעצט - הצטרפו למיזם של חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען 16:35, 19 ביוני 2016 (UTC)
הרשאה
קיבלת הרשאה להעלאת תמונות. בהצלחה. --שיע • שיחה י"ח באב ה'תשע"ו 20:13, 22 באוגוסט 2016 (UTC)
הוצאת שם רע
במחילה, אבל מה שהוספת בערך של כתב אדמו"ר הזקן זה ממש הוצאת שם רע. הרבי דוחף לכתוב ולהשתמש בכתב זה כפי שמצויין בגוף הערך, ואתה כותב בשמו שפסק שלא להשתמש. אפילו אם יהיה מקור ברור אולי כדאי להשמיט, אבל במצב הזה זה פשוט הוצאת שם רע. להתראות - שיחה 12:29, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
- מה אני יכול לעשות, זה מעשה שהיה דידן נצח - שיחה 13:37, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
- יש הבדל עצום בין הוראה פרטית לאיש פרטי לכתוב/לא לכתוב בכתב מסויים, לבין הוראה גורפת שלא להשתמש בכתב זה. זה ממש איש מפי איש מפי המסלף הראשון. ידוע לי מקורב על אחד ששאל את הרב אשכנזי אם מותר להכין טחינה בשבת, ופסק לו באופן אחד, ואחרי שהראה לו כיצד הוא מכיןפסק לו הפוך. ושם היה מדובר על אותו אדם ששאל את אותה שאלה. כאן אתה מנסה לבנות הוראה גורפת, ולציין אותה בערך, כאילו זאת היתה דעתו. לא אתפלא אם לילדיו יש כתב חב"ד... להתראות - שיחה 14:25, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
- בשביל זה הבאתי לך מקור עם שם שאתה יכול לשאול אותו את זה, וגם הוא יגיד לך שהרב אשכנזי ביקש מהילדים שלו שיקנו אצלו בדווקא בכתב אריז"ל דידן נצח - שיחה 14:37, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
- משתמש:להתראות לא הבנתי על מה צעקתך, והרי אין שום ראיה שהרבי הורה להשתמש בכתב זה, מהמכתב שמצויין בערך אין כלל ראיה לפי שבתפילין ישנו החידוש ההלכתי של רבינו הזקן בעניין הרווח שבין הפרשיות, שהוא שולל דעת הט"ז שכפי דבריו של האחרון נוהגים כהיום ברוב תפוצות ישראל - עכ"פ האשכנזים - וזהו שמצינו בהרבה מכתבים מהרבי לנהוג בתפילין כהוראת אדה"ז והכוונה היא לאופן הכתיבה כנ"ל, אמנם בנוגע לצורת האותיות שאף שפשוט שהרבי טרח ויגע למצוא המסורה וכו' וכו' הנה אין הוראה מפורשת וברורה ורק סיפורים וככיו"ב על עידוד כפי שכו"ע מודי בהערותיהם בכל מקום שהם, לפיכך איני רואה פסול בטענה שרב יטען שלמרות שהרבי יגע בזה ועודד עדיין אין מסורה ברורה בעניין.--הנחה - שיחה 13:42, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- א. מדבריך ("רק סיפורים וכיו"ב . . כפי שכו"ע מודים בהערותיהם בכל מקום שהם") נראה ברור שלא קראת ההערות, ולא הפולמוסים בענין[1]. ב. הטענה שאתה כותב כעת לפרש כך את מכתב כ"ק אד"ש - אני רואה פעם ראשונה. אם הבנתי נכון, הרי שיש מחלוקת קדמונית בענין ואדמו"ר הזקן רק הכריע הפוך מהט"ז? אם הבנתי אותך נכון, קשה מאוד להלום זאת במכתב. אולי זה סתם הרגש, אבל קשה לי מאוד להאמין שעל כזה דיוק (שאני בבורותי לא שמעתי עליו) הרבי כתב בכזו חריפות, דבר שמתאים לענ"ד יותר לתקנה חדשה שאדמו"ר הזקן תיקן. ג. אולי תוכל להסביר לי מה הקשר בין סיום הפיסקא שם "שער הי"ג הכולל כל הי"ב שערים", קשור לפסיקת אדמו"ר הזקן בענין. להבנתי זה הולם היטב את כתב אדמו"ר הזקן שמשלב בין סוגי הכתבים ו'כולל' אותם (ועד"ז בסידור, ובתקנות נוספות שתיקן). ה. אם הסיפורים היו 'תלושים', ניחא. אם היה סתירה בין התבטאויות של הרבי, ניחא. אבל אם הסיפורים הם לא 'איש מפי איש' אלא אנשים החיים וקיימים איתנו, ומעידים שזהו כתב התפילין של אדמו"ר הריי"צ, וזהו הכתב שהרבי הורה לכתוב עבור המל"ח, ועוד ועוד - קשה לדחות אותם בקש של "רק סיפורים". ו. כעת נוסף עובדה, שהוא הורה לילדיו לקנות מאותו סופר בכתב אריז"ל. לא ראיתי שכתבת את זה לפני. ז. בנוגע למסורה יש להעיר שוב, שמאז המכתבים של הרבי בענין התגלו כמה וכמה כתבי יד וסופרים ששופכים אור ומבהירים את המסורה, ולאידך - לטעון שנצמדים לכתב אריז"ל בשביל להיצמד למסורה, כי בכתב אדמו"ר הזקן אין מסורה - זו טענה שנשמעת הגיונית, אבל אין לו אחיזה במציאות, היות וכתב האריז"ל עבר שינויים מרחיקי לכת, והמסורה בו ממש לא ברורה.
- בקצרה: עד כה מה שאני רואה זה שהמצדדים בכתב אדמו"ר הזקן יש להם 'תורה שלימה', והטוענים נגד השימוש בו, משתמשים באוסף גיבובי תירוצים. אשמח אם תציג משנה מקיפה ומסודרת שתסביר את כל השאלות התמיהות והסתירות. בינתיים היחיד שניסה הוא הרב טוביה זילברשטרום, ללא הצלחה. להתראות - שיחה 15:24, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- שלא תבין אותי לא נכון, אני לא צידדתי בשום צד איני מומחה בדבר כלל (אמנם יש לי מכר קרוב מאוד שעוסק בכך ומהמתנגדים לדבר, אבל לא בהכרח שאני עומד במקומו..). טענתי הייתה 1. כל זמן שעיקר ההתבססות היא על עובדות וסיפורים ולא על הוראות מפורשות אינך יכול לבוא בטענות למתנגדים. 2. הוספתי שרוב בני ישראל מניחים היום כשיטת הט"ז שמתווך בין שיטת הרמב"ם והרא"ש בעוד אדה"ז פוסק כהרמב"ם (ולא כהט"ז) ומוסיף עליו, ומכך מובן מדוע לא רצה אותו אחד להניח תפילין שרוב הציבור אינו מניחם (דא"ג שמעתי מהרב זילברשטרום שראה מכתב של הרבי ששולל לכתוב שכל המניח תפילין הכתובות כהט"ז הרי הם תפילין פסולות לפי שרוב ישראל מניחים כהט"ז!!). 3. טענה זו דווקא שמעתי כמה פעמים מהמצדדים נגד, שהרבה מהמצדדים בעד הם עמי ארצים שמצטטים מכתבים שדנים בנוגע לפסק הלכתי. 4.כמדומני שפעמים רבות התייחס הרבי לכל דברי אדה"ז שהם כלליים לכל ישראל (5. אולי דווקא לפי הסבר זה מובן שהוא עניין הלכתי לכן טוען הרבי מצד אתריה דרב). 6. גם המתנגדים אינם חולקים על העובדה שרצונו של הרבי היא שיכתבו בכתב זה, הטענה היא רק - למיטב ידיעתי - האם במצב הקיים ההוראה היא אכן לכתוב בכתב זה. 7. והוא העיקר: כל הנ"ל אינו נפק"מ כי ברגע שישנו רב מאנ"ש הטוען טענה ומציינו להלכה עם נימוקים יש להביאו כי בודאי שאינו חולק על דעתו של הרבי ולזה הייתה כוונתי. (ובאמת הלוואי והיה יושב על מדוחה זו ת"ח ועורך כאן את כל טענות בעד ונגד והיה מועיל לציבור) מגי לנושא להיות מומלץ לא?!--הנחה - שיחה 16:53, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- א. לענ"ד המכתב המדובר הוא הוראה מפורשת, ומעשה רב חזק יותר מכל דבר אחר. ב. עדיין לא הבנתי מה שיטת הט"ז ומה אדמו"ר הזקן חולק ופוסק. אתה מוזמן להחכימני. ג. לא יודע אם זה עצוב או מצחיק, אבל יכול להיות רב מאוד גדול בעניני חושן משפט ויורה דעה, גאון עצום בהמון נושאים וענינים הלכתיים, אבל בלי לדעת את ההיסטוריה של כתב אדמו"ר הזקן וכתב האריז"ל ידבר שטויות ממש. ואכן, בכל ענין הכתב אין שום ענין הלכתי!, כתב אדמו"ר הזקן כשר ומהודר לכל הדעות כמו כתב האריז"ל ואף יותר, ולכן מי שיש לו תעודת ידין ידין אין לו כח גדול יותר לפסוק בענין מאשר סופר סת"ם פשוט (אלא שאכן יש לו סייעתא דשמיא כשרוצה לכוון לאמיתתה של תורה כאשר מגיעים לשאול אותו דין). ד. אני חוזר שוב שבכל האמור לעיל לא מצאתי שום הסבר לתמיהות והשאלות דלעיל, ולכן אני עדיין מרשה לעצמי לעמוד על שלי בנוגע לדעתי על המתנגדים לכתב זה. ה. בנוגע לטענה של 'תלמיד חכם' שיערוך את הטענות, אני שוב חוזר ומסביר שזה לא נוגע לידיעות עמוקות בהלכה, היות והשאלה היא בכלל לא האם הכתב כשר או לא (הוא כן), אלא האם אפשר להסביר את דברי הרבי בצורה עקומה או לא. להתראות - שיחה 09:59, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- איני בקיא ממש במחלוקת אולם באופן כללי (ומהזכרון בלבד) הרמב"ם סובר שפרשה פתוחה תמיד מתחלת בתחילת השורה וסתומה באמצע השורה גם כשיש מעבר בין השורות אפשר בנקל לעשות פרשה סתומה ופתוחה, לעומתו הרא"ש סובר שבמעבר בין שורות יש להשאיר שורה ריקה לסתומה (? - איני זוכר בבירור) בפרשיות התורה בשנים האחרונות סידר הסופר (המפורסם) מנחם דוידוביץ את כל התורה שיתאימו לפי ב' השיטות, בתפילין שכל פרשה היא בעמוד בפ"ע הבעיה במקומה. הט"ז המציא רעיון שישאירו רווח בין הפרשיות של ט אותיות בלבד חלקו למטה בסוף פרשת "שמע" וחלקו השני לפני "והיה אם שמוע", ולדעתו הרי זה לכו"ע. אדה"ז חולק בטענה שבזה אולי אינו כלל פרשה. ופוסק כמו הרמב"ם, (וכמדומני שמוסיף להשאיר רווח של 9 אותיות גדולת אשר אשר אשר ולא של ו)--הנחה - שיחה 11:43, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- א. לענ"ד המכתב המדובר הוא הוראה מפורשת, ומעשה רב חזק יותר מכל דבר אחר. ב. עדיין לא הבנתי מה שיטת הט"ז ומה אדמו"ר הזקן חולק ופוסק. אתה מוזמן להחכימני. ג. לא יודע אם זה עצוב או מצחיק, אבל יכול להיות רב מאוד גדול בעניני חושן משפט ויורה דעה, גאון עצום בהמון נושאים וענינים הלכתיים, אבל בלי לדעת את ההיסטוריה של כתב אדמו"ר הזקן וכתב האריז"ל ידבר שטויות ממש. ואכן, בכל ענין הכתב אין שום ענין הלכתי!, כתב אדמו"ר הזקן כשר ומהודר לכל הדעות כמו כתב האריז"ל ואף יותר, ולכן מי שיש לו תעודת ידין ידין אין לו כח גדול יותר לפסוק בענין מאשר סופר סת"ם פשוט (אלא שאכן יש לו סייעתא דשמיא כשרוצה לכוון לאמיתתה של תורה כאשר מגיעים לשאול אותו דין). ד. אני חוזר שוב שבכל האמור לעיל לא מצאתי שום הסבר לתמיהות והשאלות דלעיל, ולכן אני עדיין מרשה לעצמי לעמוד על שלי בנוגע לדעתי על המתנגדים לכתב זה. ה. בנוגע לטענה של 'תלמיד חכם' שיערוך את הטענות, אני שוב חוזר ומסביר שזה לא נוגע לידיעות עמוקות בהלכה, היות והשאלה היא בכלל לא האם הכתב כשר או לא (הוא כן), אלא האם אפשר להסביר את דברי הרבי בצורה עקומה או לא. להתראות - שיחה 09:59, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- שלא תבין אותי לא נכון, אני לא צידדתי בשום צד איני מומחה בדבר כלל (אמנם יש לי מכר קרוב מאוד שעוסק בכך ומהמתנגדים לדבר, אבל לא בהכרח שאני עומד במקומו..). טענתי הייתה 1. כל זמן שעיקר ההתבססות היא על עובדות וסיפורים ולא על הוראות מפורשות אינך יכול לבוא בטענות למתנגדים. 2. הוספתי שרוב בני ישראל מניחים היום כשיטת הט"ז שמתווך בין שיטת הרמב"ם והרא"ש בעוד אדה"ז פוסק כהרמב"ם (ולא כהט"ז) ומוסיף עליו, ומכך מובן מדוע לא רצה אותו אחד להניח תפילין שרוב הציבור אינו מניחם (דא"ג שמעתי מהרב זילברשטרום שראה מכתב של הרבי ששולל לכתוב שכל המניח תפילין הכתובות כהט"ז הרי הם תפילין פסולות לפי שרוב ישראל מניחים כהט"ז!!). 3. טענה זו דווקא שמעתי כמה פעמים מהמצדדים נגד, שהרבה מהמצדדים בעד הם עמי ארצים שמצטטים מכתבים שדנים בנוגע לפסק הלכתי. 4.כמדומני שפעמים רבות התייחס הרבי לכל דברי אדה"ז שהם כלליים לכל ישראל (5. אולי דווקא לפי הסבר זה מובן שהוא עניין הלכתי לכן טוען הרבי מצד אתריה דרב). 6. גם המתנגדים אינם חולקים על העובדה שרצונו של הרבי היא שיכתבו בכתב זה, הטענה היא רק - למיטב ידיעתי - האם במצב הקיים ההוראה היא אכן לכתוב בכתב זה. 7. והוא העיקר: כל הנ"ל אינו נפק"מ כי ברגע שישנו רב מאנ"ש הטוען טענה ומציינו להלכה עם נימוקים יש להביאו כי בודאי שאינו חולק על דעתו של הרבי ולזה הייתה כוונתי. (ובאמת הלוואי והיה יושב על מדוחה זו ת"ח ועורך כאן את כל טענות בעד ונגד והיה מועיל לציבור) מגי לנושא להיות מומלץ לא?!--הנחה - שיחה 16:53, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- משתמש:להתראות לא הבנתי על מה צעקתך, והרי אין שום ראיה שהרבי הורה להשתמש בכתב זה, מהמכתב שמצויין בערך אין כלל ראיה לפי שבתפילין ישנו החידוש ההלכתי של רבינו הזקן בעניין הרווח שבין הפרשיות, שהוא שולל דעת הט"ז שכפי דבריו של האחרון נוהגים כהיום ברוב תפוצות ישראל - עכ"פ האשכנזים - וזהו שמצינו בהרבה מכתבים מהרבי לנהוג בתפילין כהוראת אדה"ז והכוונה היא לאופן הכתיבה כנ"ל, אמנם בנוגע לצורת האותיות שאף שפשוט שהרבי טרח ויגע למצוא המסורה וכו' וכו' הנה אין הוראה מפורשת וברורה ורק סיפורים וככיו"ב על עידוד כפי שכו"ע מודי בהערותיהם בכל מקום שהם, לפיכך איני רואה פסול בטענה שרב יטען שלמרות שהרבי יגע בזה ועודד עדיין אין מסורה ברורה בעניין.--הנחה - שיחה 13:42, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- בשביל זה הבאתי לך מקור עם שם שאתה יכול לשאול אותו את זה, וגם הוא יגיד לך שהרב אשכנזי ביקש מהילדים שלו שיקנו אצלו בדווקא בכתב אריז"ל דידן נצח - שיחה 14:37, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
- יש הבדל עצום בין הוראה פרטית לאיש פרטי לכתוב/לא לכתוב בכתב מסויים, לבין הוראה גורפת שלא להשתמש בכתב זה. זה ממש איש מפי איש מפי המסלף הראשון. ידוע לי מקורב על אחד ששאל את הרב אשכנזי אם מותר להכין טחינה בשבת, ופסק לו באופן אחד, ואחרי שהראה לו כיצד הוא מכיןפסק לו הפוך. ושם היה מדובר על אותו אדם ששאל את אותה שאלה. כאן אתה מנסה לבנות הוראה גורפת, ולציין אותה בערך, כאילו זאת היתה דעתו. לא אתפלא אם לילדיו יש כתב חב"ד... להתראות - שיחה 14:25, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
הערות שוליים
נוספה תמונה לשימוש בדף הזה
תוכל בבקשה להסביר מה פשר הניסוח הזה. זה אומר שזו תמונה שצילמת? אין עליה זכויות יוצרים? להתראות - שיחה 15:48, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- בקשר לאיזה תמונה ?? דידן נצח - שיחה 16:01, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
- לאחרונה הוספת כמה וכמה תמונות שכתבת עליהם "נוספה תמונה לשימוש בדף הזה", ורציתי להבין מה פשר הניסוח. להתראות - שיחה 09:51, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- אני לא מבין איפה רשום "נוספה תמונה לשימוש בדף הזה", ומה בעיה שכתוב ככה ? דידן נצח - שיחה 15:29, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- בכמה וכמה מתהמונות שהעלית. אין בעיה. רק רציתי לדעת האם מדובר בתמונות חופשיות, או תמונות שלקוחות מאתרים אחרים וכיוצא בזה, שעלולות לחשוף את חב"דפדיה לתביעה משפטית... להתראות - שיחה 21:55, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
- להתראות סתם לעניין ראיתי שיש כאן הרבה תמונות עם סמל של col ושטורעם האם אין עם זה בעיה דידן נצח - שיחה 22:48, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
- (סתם מתוך סקרנות) כבודו כותב בדף המשתמש - דידן נצח היה בה' טבת תשמז האים הכוונה היא לאמר שאז היה יום דידן נצח או שכבודו זכה להיות נוכח אז ב770. דור השביעי - שיחה 22:40, 31 באוגוסט 2016 (UTC)
- בכמה וכמה מתהמונות שהעלית. אין בעיה. רק רציתי לדעת האם מדובר בתמונות חופשיות, או תמונות שלקוחות מאתרים אחרים וכיוצא בזה, שעלולות לחשוף את חב"דפדיה לתביעה משפטית... להתראות - שיחה 21:55, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
- מאוד הייתי רוצה להיות ב770 אז אבל לא זכיתי, דידן נצח הכוונה לשיחה הידועה שהרבי דיבר על המדרש שממנו לקוח המילים דידן נצח וד"ל דידן נצח - שיחה 10:22, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
- אני לא מבין איפה רשום "נוספה תמונה לשימוש בדף הזה", ומה בעיה שכתוב ככה ? דידן נצח - שיחה 15:29, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
- לאחרונה הוספת כמה וכמה תמונות שכתבת עליהם "נוספה תמונה לשימוש בדף הזה", ורציתי להבין מה פשר הניסוח. להתראות - שיחה 09:51, 26 באוגוסט 2016 (UTC)