אברהם ישעיהו קרליץ
| אברהם ישעיה קרליץ | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מנהיג רוחני ומחבר ספרים | |
| החזון איש | |
| לידה | תרל"ט |
| קוסובה | |
| פטירה | ט"ו בחשוון תשי"ד |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | חזון איש |
הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה החזון איש) היה רב, פוסק וממנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים
הרב קרליץ נולד בשנת תרל"ט לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי השל"ה הקדוש וספר התניא[1] ורב בעיירה קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.
בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב חיים עוזר גרודזינסקי הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.
הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד הגר"א בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו[2] והתנגד ללימוד התניא[3]. יש הטוענים כי נהג ללבוש בגדי שבת ביום החרם שהטילו על החסידים[4].
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים בשבת ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, שיעורים, ברכות הנהנין ועוד.
נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשוון בשנת תשי"ד ומנוחתו כבוד בבני ברק.
הקשר עם חב"ד
בספר משבחי רבי[5] מובאת עדותו של הרב חיים יהודה קרינסקי שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל האדמו"ר אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש"אין לדבר נגדו מאחר שהיה ירא שמים.". כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה הרבי: "אבל גם לימודו היה ביראת שמים.".
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי העיר:[6] "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או עכ"פ שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה".
על ספרו של חסיד חב"ד הרב ניסן טלושקין "טהרת המים", כתב החזו"א את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"[7].
בשנת תש"ה נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד אחי תמימים תל אביב.
קו התאריך
בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כשבת היהודית. הצטרף לפסק גם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק[8]. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ביום השבת המקובל ביפן ולא ביום ראשון[9]. הרבי סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר[10]. קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים מפולין ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע יום כיפור היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי יום הכיפורים בשנת תשכ"א והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעורשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref>.
הערות שוליים
- ↑ עדות ר' משה אילביצקי, המודיע, ערב שבועות תשמ"ז.
- ↑ 'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.
- ↑ 'רבים השיב' ע' 51
- ↑ על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד חסידות וקבלה, וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי אדמו"ר הזקן לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז "
- ↑ משבחי רבי, עמ' 126.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א עמוד שמ"ז.
- ↑ במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.
- ↑ כמקובל בידו פסקו של אביו מר' חיים סולובייצ'יק.
- ↑ בין הפוסקים: רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של ירושלים) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו.
