חייקל חנין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חייקל חנין נולד לר' שניאור זלמן יצחק חנין בערך בשנת תרס"ו.

עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"ץ.

התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ, וקבע את מושבו בעיר לנינגראד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.

כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.

כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב[1] היה אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם המשפיע ר' ניסן נמנוב. את כספו הרב הוריש לאלו שעסקו בהברחת חסידים מברית המועצות. תחילה הגיע למחנה פליטים בפוקינג, ממנה עבר לברינוא, שם היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.

בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.

נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו

הערות שוליים

  1. בבריחה הידועה המכונה יציאת רוסיה תש"ו