השיחה הידועה

השיחה הידועה הינו כינוי שמקובל לייחס לשיחת כ"ח ניסן תנש"א, בה אמר הרבי לחסידים "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" (תרגום חופשי). בכינוי 'השיחה הידועה' השתמש הרבי במכתב לר' רחמים אנטיאן.

השיחה נאמרה ביום חמישי אור לכ"ח ניסן התנש"א וגרמה להתעוררות רבה של כל אחד מאנ"ש חסידי חב"ד ולקיחת אחריות אישית לבוא הגאולה.

תוכן הדברים היה פירוט תוכנו המיוחד של הזמן הנוכחי, כ"ח בניסן, מבחינת השנה, החודש, פרשת השבוע, מספר הימים בספירת העומר וכו'.

הרבי פירט את כל אלו וביאר כיצד כל אחד מהם קשור בגאולה השלימה. לאחר מכן אמר הרבי את הדברים דלהלן (שנערכו והוגהו על ידו):

על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים – עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?! ... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד. ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלם, שמשיח לא יבוא בלילה זו, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן.
גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!
. . הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם . . להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
. . אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!

פעולות ברוח השיחה

מאז אמירת השיחה ועד היום נעשו פעולות רבות ברוח הדברים שאמר הרבי בפני החסידים.

באותה תקופה החל ברחבי ארץ הקודש מבצע החתמה על קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.

בשיחות השבתות שלאחר מכן הסביר הרבי את מהות העבודה הנדרשת מהחסידים, והתווה את הדרך המרכזית להבאת הגאולה האמיתית והשלימה - לימוד ענייני גאולה ומשיח, שהיא "הדרך הישרה" להביא את הגאולה על ידי משיח צדקנו.

הרבי הסביר בארוכה, ברצף שיחות, את מהות השם "גאולה" ואת ההוראות שעל כל אחד ללמוד מכך בעבודתו האישית להביא אותה בפועל ממש.

לאחר שהרבי אמר את השיחה פנה הרב מרדכי אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"^[1].