אברהם ישעיהו קרליץ
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| אברהם ישעיה קרליץ | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מנהיג רוחני ומחבר ספרים | |
| החזון איש | |
| לידה | תרל"ח |
| קוסובה | |
| פטירה | ט"ו בחשוון תשי"ד |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | חזון איש |
הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה החזון איש) היה רב, פוסק וממנהיגי הציבור הליטאי בארץ הקודש.
ביוגרפיה
הרב קרליץ נולד בשנת תרל"ח לר' שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה גאון וצדיק שכל ימיו חי בהשראת ספרי השל"ה הקדוש וספר התניא[1] ורב בעיירה קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.
בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב חיים עוזר גרודזינסקי הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים בשבת ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. פסיקותיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הספקים המקובלים מרבני ארץ ישראל בנושא; שמיטה, שיעורים, ברכות הנהנין ועוד.
נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשון בשנת תשי"ד ומנוחתו כבוד בבני ברק.
הקשר לחב"ד
כשנשאר הרבי על שיעורו של החזון איש לטלית קטן ענה "זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים"[2]. בהזדמנות אחרת, כשמישהו דיבר בשלילת החזון איש אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה ירא שמים וגם לימודו היה כך[3]. לחזון איש היה גם קשר לחסידי חב"ד. ביניהם ניתן לראות את הסכמתו על הספר טהרת מים לרב ניסן טלושקין, עליו אמר החזון איש כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"[4].
החזון איש התנגד לשיטת אדמו"ר הרש"ב בנושא מקווה בור על גבי בור ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו[דרוש מקור].
קו התאריך
בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כשבת היהודית. הצטרף לפסק גם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק[5]. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ביום השבת המקובל ביפן ולא ביום ראשון[6]. הרבי סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר[7]. קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים מפולין ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי יום הכיפורים בשנת תשכ"א והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות[8] מכשיעור.[9].
עם הגרא"ח נאה
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת הלכתית בין ר' אברהם חיים נאה לבין החזון איש בנושא השיעור התורה (כזית, כביצה וכו'). ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני. למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בידידות גדולה ובענייני שביעית היה החזון איש סומך על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש והם אף ביקרו איש את רעהו מספר פעמים.
חזית דתית
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת הרב שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"[10].
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. הרבי כתב לו[11] כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו[12] כי הכוונה לפרק על החזו"א. יש שאומרים כי הבעיה היתה בעיקר מכיון שאת אדמו"ר הריי"צ תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזו"א הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".
הערות שוליים
- ↑ עדות ר' משה אילביצקי, המודיע, ערב שבועות תשמ"ז.
- ↑ היה זה בשנת תש"י, לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, הרבי היה בחדרו אדמו"ר הריי"צ ולאחר התפילה היה משוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' יואל כהן אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: כבפנים. 'דיוקנו של חסיד' עמוד ק'
- ↑ היה זה בשנת תשי"ד, חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל האדמו"ר אברהם יהושע השל מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כבפנים. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה הרבי: גם לימודו הי' ביראת שמים. על פי עדותו של הרב חיים יהודה קרינסקי, משבחי רבי עמ' 126
- ↑ במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה
- ↑ כמקובל בידו פסקו של אביו מר' חיים סולובייצ'יק
- ↑ בין הפוסקים: רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של ירושלים והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.
- ↑ קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg
- ↑ בית משיח עמ' 612
- ↑ שאלה זו התעוררה שוב בעניין ספירת העומר, כאשר הרב בצלאל ווילשאנסקי נסע בחודש אייר תש"ט מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את חג השבועות אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' (אגרת תצ"ד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את קו התאריך בימי ספירת העומר, וכאשר שלוחים נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חי"א עמ' שמ"ז.
- ↑ ראה בשבועון בית משיח גליון י"א ניסן ה'פרצת במאמרו של הרב אסף פרומר.
