ישיבה
ישיבה הינה מסגרת חינוכית-לימודית אחרי בית הספר ולומדים בו מקצועות קודש בלבד; תלמוד בבלי והלכה. בישיבות חב"ד - תומכי תמימים - לומדים בשליש מהיום גם תורת החסידות.
ישיבה קטנה וגדולה
הישיבה מתחלקת לשתי מחלקות; ישיבה קטנה וישיבה גדולה:
"ישיבה קטנה" (בחו"ל נקראת 'מתיבתא') - הוא מוסד חינוכי לאחר בית הספר ומועד לשלוש שנות לימוד (גילאי 14-17 בערך). במסגרת זו באים תלמידים שעברו לימודי יהדות בתלמודי תורה ובעלי רקע ראשוני בלימוד התלמוד שמהווה את נושא הלימודים המרכזי בישיבה.
בסיום שלושת השנים בישיבה קטנה עולים התמימים לישיבה גדולה.
ישיבה גדולה (בחו"ל נקראת 'זאל') - הוא מוסד המשך לישיבה קטנה וגם הוא מיועד לשלוש שנים (גילאי 17-20 בערך). בחו"ל לומדים התמימים שנתיים בישיבה, לאחר מכן לומדים שנה שלישית בריכוז באחת מהישיבות היותר מרכזיות ומשם יוצאים לשליחות לשנה או שנתיים ולאחר מכן הולכים ללמוד ב-770.
בסיום המחזור של 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה' נוסעים תלמידי ישיבות חב"ד בארץ ישראל לשנת 'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 שבניו יורק.
חומר הלימודים
חומר הלימודים בישיבות חב"ד הינו זהה, למעט ישיבות שחרגו ממנו מחמת סיבות שונות.
- נגלה - עיונא וגירסא: לפי מחזור המסכתות הישיבתי (8 שנים).
- חסידות - ספר התניא, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, מאמרי הרבי, מאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד.
- הלכה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
בעלי תפקידים בישיבה
- ראש ישיבה - סמכות העל והאחראי הכולל על המערכת הרוחנית בישיבה. כל שאר הסמכויות באים תחתיו.
- משגיח - משגיח על התנהלות סדרי הישיבה. למרבית הישיבות קיים גם משגיח ראשי.
- ראש מתיבתא (ר"מ) - מוסר שיעורים בנגלה לכיתות הישיבה.
- משפיע - מוסר שיעורים בחסידות לכיתות הישיבה ומתוועד. בהרבה ישיבות קיים גם "משפיע ראשי".
- משיב (נו"נ) - אישיות לימודית הנוכחת בשעות הלימודים העצמיות על מנת לספק תשובות לשאלות בהם מתקשים תלמידי הישיבה.
- מדריך - אחראי על השהות בפנימייה ועל שעות הפנאי.
- שליח - בחור אחרי 'קבוצה' המסייע ברוחניות לתמימים בישיבה.
ישיבות חב"ד בארץ הקודש - רשימה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
ישיבות חב"ד בחוץ לארץ - רשימה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
הוראות הרבי
במכתבים רבים כתב הרבי שבחירת הישיבה המתאימה היא כפסק ההלכה, במקום שליבו של התלמיד חפץ[2].
על התלמידים לציית בקבלת עול להוראות ההנהלה, ולהתמסר ללימוד התורה ולשמור בקפדנות על סדרי הישיבה.
הוראות להנהלה
על ההנהלה לשים דגש גם על החיבור הריגשי של התלמידים למוסד, שהיא תהיה חביבה עליהם, ולא להסתפק בכך שלומדים ומתפללים כראוי, אלא שיהיה קאך בענינים אלו, וכן לדאוג להסתדרותם של התלמידים לאחר יציאתם מכותלי הישיבה[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ פירוט הישיבות עם מספר תלמידים וחברי הצוות, נכון לשנת הלימודים תשפ"ד.
- ^ ראו לדוגמה תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג עמוד 1.
- ^ ראו לדוגמה תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג עמוד 3.