רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הורקנוס - במשנה ובתלמוד מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, או רבי אליעזר הגדול - מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו [1]. עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה[2].
- לערך מורחב: רבי אליעזר.
תורתו
על פי המסופר בפרקי דרבי אליעזר, בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ, עזב לירושלים בשביל להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבה של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" [3].
בתורת החסידות
הוא היה מתלמידי בית שמאי, ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס[4] בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרת שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי.
הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.
הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה אליעזר בן משה, ועל פי תורת הקבלה[5] שורשו היה מבחינת הגבורות.
בדומה לכך, גם התנא רבי אליעזר הגדול שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה[6], היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר [7] היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן במשניות הוא המחמיר, וסובר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא גבורה, ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".[8]
הערות שוליים
- ↑ מסכת אבות, אבות דרבי נתן
- ↑ מסכת אבות, אבות דרבי נתן
- ↑ מסכת אבות
- ↑ מסכת בבא מציעא.
- ↑ לקוטי תורה להאריז"ל פ' יתרו, עיי"ש.
- ↑ מדרש רבה פרשת חוקת.
- ↑ ריש פרק ג.
- ↑ לקוטי לוי יצחק פרשת וירא עמ' סה.