פלא
"פלא" - מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות לעולם.[1]
והוא בחינת עצם המוחין - פנימיות החכמה כמו שהיא לעצמה ללא שייכות למידות, ועוד יותר - כפי שקשורה לפנימיות הכתר שלמעלה מעולם האצילות, דרגת האלקות בבחינת אור אין סוף, שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים ולמעלה מהם לאין קץ, והוא בתכלית ההעלם.
הפלא הרמוז באות אל"ף - מורה על עצמותו יתברך, וזה מתאים גם עם זה שאל"ף אותיות "אפל" בחינת חושך (ישת חשך סתרו), שהוא בחינת עצמותו יתברך הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.