שליחות

'שליחות' הינה מילה מוכרת בלקסיקון החב"די שמשמעותה היא להיות שליח להפצת המעיינות חוצה.

הרבי מעוניין להגיע לכל יהודי ברחבי העולם, לכן הקים הרבי את 'צבא השלוחים', אלפים של זוגות שנסעו לכל מקום בעולם על מנת להכין את היהודים במקום לקבלת פני משיח.

בהלכה היהודית ה'שליח' הינו ממש כמות המשלח. השלוחים יודעים שאין הם הולכים בכוחותיהם שלהם, אלא בכוחו של 'המשלח'.

השליח הראשון

השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב מיכאל ליפסקר, אותו מינה הרבי לתפקיד 'שליח' לקהילת יהודי מרוקו. היה זה בכ' בשבט תש"י (7 בפברואר 1950) - עשרה ימים בלבד לאחר פטירת חותנו בי' שבט תש"י. במינוי זה פתח בעצם הרבי במפעל שלא היה דוגמתו בקורות העם היהודי.

במשך השנים שלח הרבי עשרות ומאות שלוחים לכל פינה בעולם. את התפקיד למצוא את המקום המתאים לכל חסיד שרוצה לצאת בשליחות קיבל הרב משה קוטלרסקי.

ידועות במיוחד קבוצות השלוחים ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיר צפת ובירושלים.

התכנסות השלוחים

מאמצע שנות המ"מים, החלו השלוחים להתכנס אחת בשנה, בר"ח כסלו. עד היום מגיעים בכל שנה לתאריך זה אלפי השלוחים מכל העולם כולו למה שנקרא "כינוס השלוחים העולמי". בכינוס זה מקבלים השלוחים חיות מחודשת להמשך השליחות.

במהלך "כינוס השלוחים" נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה.

האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא בבאנקט המפואר שמתקיים ב770 במצואי שבת פרשת חיי שרה. לבאנקט מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום.

השליחות כיום

במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב, בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת במהלך ההתוועדות על מהות השליחות. בסוף השיחה, לאחר ביאר מעמיק של הרבי בגדר ה"שליח", הודיע הרבי לאלפי החסידים ששהו במקום כי ביצענו את עבודת שליחותנו, וכעת נותר לנו להכין את עצמנו ואת הסובב אותנו לקבלת פני משיח צדקנו.

מאז ועד היום, לומדים חסידי חב"ד את השיחה הזאת בכל הזדמנות על מנת להחדיר את הרעיון של השיחה בתודעה האישית, ועל ידי -בתודעה הציבורית.