שמעון יעקובוביץ
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נראה ככתבה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב שמעון יעקובוביץ (י"ג חשוון תר"צ – כ"ה חשוון תשע"ג) כיהן כמשפיע בית כנסת בעל התניא בשכונת 'מאה שערים' בירושלים, ומחנך בתלמוד תורה 'מאה שערים'.
תולדות חיים
נולד בירושלים בשנת תר"צ, לאביו הרב אהרן יעקובוביץ, ראש "מכון אוצר הפוסקים" ולאמו שהייתה בתו של הצדיק רבי אריה לוין. בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, בחר ללמוד בישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב, שם הושפע רבות מהמשפיע הנודע הרב חיים שאול ברוק. לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, בה ספג חסידות מהמשפיעים הרב משה יהודה רייכמן, הרב דוד גולדברג והרב משה וובר.
בתקופה זו למדו ב'תורת אמת' בחורים רבים שאינם מבתים חב"דיים. ר' שמעון וכמה מידידיו פעלו רבות כדי לשמר את צביונה החב"די של הישיבה ועל כך קיבל עידוד מיוחד מהרבי.
כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב אליהו צבי קרויזר, מאשא רחל, שנהג במנהגי הגר"א מוילנא. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנודע לו על דבר לימודו בישיבת תומכי תמימים, התלבט ושאל על כך את רבה של ירושלים הרב בענגיס, שהורה להמשיך בשידוך.
בסוף ימיו סבל מהמחלה הנוראה. למגינת לב בני משפחתו, שומעי לקחו ומכריו, כוחותיו לא עמדו לו עוד, ובשבת פרשת חיי שרה תשע"ג השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב 'חיי אדם' בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.
פעילותו
מספר חודשים לאחר חתונתם, ייסד בעידוד הרבי בית כנסת חב"ד בשכונת "שערי חסד". שם מסר שיעורי חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב"ד: הרב נפתלי רוט והרב צבי גרינוולד.
במקביל מסר שיעור בשיחות הרבי הריי"צ. השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות. השיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב אברהם לידר, הרב אלעזר ערנטרוי והרב יצחק מאיר ערנטרוי.
באותם ימים הוקם בירושלים סניף של "צעירי אגודת חב"ד" והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב זושא וילימובסקי (הפרטיזן), הרב אלעזר ערנטרוי, הרב נחום רבינוביץ, הרב זאב דוב סלונים, הרב הלל רבינוביץ, ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחק.
בשנים אלו השתוקק מאוד להגיע אל הרבי, אלא שבקשותיו נדחו שוב ושוב על ידי הרבי עצמו, שתמה על כך שמבקש את תועלת היחיד מול תועלת הרבים - הפצת חסידות חב"ד. רק לקראת חודש תשרי תשי"ח קיבל אישור מהרבי להגיע ל-770. באופן חריג סידר הרש"ג בעבורו אשרת כניסה לארצות הברית.
במהלך החודש נכנס מספר פעמים ל'יחידות', כאשר בסך הכול שהה בקודש פנימה במשך אותו חודש כחמש שעות! ביחידויות אלו הורה לו הרבי להוסיף בפעילות של הפצת החסידות הן במסגרת צעירי חב"ד והן בדרכים אחרות.
במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, היה הרב טוביה בלוי[1].
הוא היה מסור ונתון למבצעיו והוראותיו של הרבי. בתחילה פעל כחבר הנהלת צעירי חב"ד. גם כאשר כבר לא נשא בתפקיד הרשמי, המשיך לפעול בכל מבצע עליו הכריז הרבי במסירות אמיתית.
הוא היה מדמויות ההוד של בית כנסת חב"ד הוותיק "בעל התניא" בשכונת "מאה שערים", ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' יהושע מרדכי ליפקין ור' משה וובר, התמנה למשפיע בית הכנסת יחד עם ר' פנחס לייבוש הרצל. לאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. בשיעורי החסידות הרבים שמסר, השתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה של חב"ד.
לאורך השנים שאל את הרבי בכל נושא, ולא זז כמלוא נימה מהוראותיו של הרבי.
את פרנסתו מצא במשך השנים בתפקידו כ'מלמד דרדקי' בתלמוד תורה 'מאה שערים' בירושלים, והעדיף להצניע את גדולתו התורנית תחת איצטלא של תפקיד זה. גאונותו הייתה לשם דבר, על אף שעשה כל מאמץ כדי להחביא זאת מעיני הבריות. הוא היה בקי מופלג בכל הש"ס, בתלמוד ירושלמי, במדרשים, רמב"ם, כמו גם ספרי קבלה וחסידות ביניהם ספר הזוהר, ספרי תורה אור לקוטי תורה ועוד רבים. כבר מגיל צעיר ידע את כל חמישה חומשי תורה בניקודם ובטעמיהם בעל פה ובדיוק נמרץ. הוא היה בקי בתחום הדקדוק, וידע לנקד ארמית בשיטתיות.
כשמהדיר אחד מספרי הביאורים על ספר הזוהר ביקש לקבל הסכמה מהבד"ץ של העדה החרדית בירושלים, סירב הבד"ץ להעניק הסכמה בחשד שהוא נוקד בשיטה מודרנית. הם הסכימו לתת את הסכמתם רק לאחר שהרב יעקובוביץ קיבל על עצמו לערוך הגהת ניקוד.
בירור מנהגי חב"ד
כשייסד את בית הכנסת חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של הרבי כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד[2].
בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי חנוכה בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה לל"ג בעומר, ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס לספר המנהגים.
בענינים מסויימים אחז במנהג אבותיו. בתקופה בה הייתה ישיבת תורת אמת בשכונת מאה שערים, היה עורך בה סעודה שלישית מידי שבת. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה בחב"ד, כתב לו הרבי שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה.
משפחתו
אחיו ר' אלחנן יעקובוביץ', נחלת הר חב"ד.
- בנים
- ר' יעקב חיים יעקובוביץ, צפת.
- ר' טוביה יעקובוביץ, כפר חב"ד.
- ר' יצחק אריה לייב יעקובוביץ, ירושלים.
- ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ, ביתר עילית.
- ר' אלחנן יעקובוביץ, נחלת הר חב"ד, חתן הרב ירוסלבסקי.
- חתנים
- ר' אליהו עזריאל (בר"מ) אייזנבך ירושלים
- ר' אליהו עזריאל (בר"י) אייזנבך, ירושלים.
- ר' יצחק אהרן שיינפלד, בית שמש.
מקורות
- שבועון בית משיח, גליון 856.
הערות שוליים
- ↑ למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון "בית משיח": "אחרי שהתחלתי ללמוד חסידות חב"ד, הגעתי בקביעות לישיבת 'תורת אמת' כדי לשמוע את שיעורי החסידות של המשפיע הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור הייתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץ, לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי בכל מה שקשור לדרכי חסידות חב"ד, וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב"ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב"ד של ממש. "בשנים הבאות המשכתי ללמוד חסידות בביתו, וקיבלתי ממנו הסברים ותשובות לכל שאלותיי, מה שבהחלט מביא אותי לכנותו 'מורי ורבי' לחסידות".
- ↑ הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' יעקב חיים יעקובוביץ מצפת.