אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית, היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי היהדות והתלמוד בצורה ברורה ומקיפה. הסדרה נערכה על ידי הרב שלמה יוסף זוין.

כריכת אחד הספרים

הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז. נכון לשנת תשפ"ד, יצאו לאור נ"ב כרכים עד אמצע אות מ. בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית, העורכים, הכותבים המבקרים והעובדים עושים מאמץ עילאי לעמוד במשימה הקשה של השלמת מפעל המונומנטלי עד שנת תשפ"ד בהתאם לבקשת התורם.

בנפרד ממספור הכרכים הכולל, יצאו לאור כרכים יחודיים בפורמט ספר סטנדרטי, המבוססים על ערכי האנציקלופדיה בנושאים: הגדה של פסח, מחזור לימים הנוראים, חנוכה, הפרשה בהלכה, התפילה, ירושלים והמקדש, ארץ ישראל, דיני החשמל ומסכת כתובות בש"ס.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מהרבי.

בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס מוסד הרב קוק לספרות תורנית.

האנציקלופדיה

את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת תשס"ט).

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, הפניות, מ"מ וציונים לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.

שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות "אל"ף" והאחרון עד-עתה הוא "מליחת קרבנות".

האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "מכון הרב הרצוג" שבירושלים שבנשיאות הרב ישראל מאיר לאו, ופועלת בחסות משפחת רוהר.

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח, מחזור ליום הכיפורים וכרך מיוחד המרכז ערכים למסכת כתובות. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.

האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

בשנת תשע"ג החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.

מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.

עידודים מהרבי

הרבי עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות.

כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה". בספרי תורת הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.

פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים, וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישיבות. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים, כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה.

כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה "אנציקלופדיה", מכיוון שזהו שם של גויים:

השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...

— שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה ג', 1609

.

בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בתשעת הימים, הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו.

מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב חנניה יוסף אייזנבך, הרב אלתר הילביץ ועוד.

עד פטירתו בשלהי שנת תש"פ, העורך הראשי של הסדרה היה הרב זלמן נחמיה גולדברג שהיה ידיד חב"ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.

בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב יואל כהן את הכנת ספר הערכים - חב"ד במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים.

קישורים חיצוניים

• אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה - אתר רשמי (הקישור אינו פעיל, כ"ד אלול תשפ"ג)
• הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית - באתר: אנציקלופדיה תלמודית talmudic-encyclopedia.org
• הרב מרדכי מנשה לאופר, "האנציקלופדיה התלמודית", התקשרות, גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס"ג
• יוסף אשכנזי, המהפכה של דורנו - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית, ז' אדר תשע"ג
• אודות האנציקלופדיה התלמודית, באתר יד הרב הרצוג
• הרב אורי רודמן, בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית, בתוך קובץ המעין - ניסן תשפ"א
• "תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית" ● צפו בוידאו - באתר י"ז טבת תשע"ה
• תיקיית דרייב שיתופית להוספת תורת רבותינו נשיאינו לאנציקלופדיה התלמודית.
• מנחם כהנא, האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד - ראיון עם הרב אברהם שטיינברג