ת"ת בית ליובאוויטש
| בית חינוך ליובאוויטש | |
|---|---|
 סמליל המוסד | |
| אפיון | מוסדות חינוך על טהרת הקודש |
| תאריך יסוד | תשע"א |
| תאריך סגירה | תש"פ |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מנכ"ל | הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר |
| מנהל חינוכי | הרב שמואל מיפעי |
| מספר תלמידים | כ-200 |
בית חינוך ליובאוויטש (כונה גם החדר החסידי) היה מוסד חינוך חב"די על טהרת הקודש בכפר חב"ד שפעל בין השנים תשע"ב - תש"פ. תלמוד תורה זה היווה את הבסיס וסלילת הדרך לפתיחתו של תלמוד תורה אור ליובאוויטש במרכז הכפר לקראת שנת הלימודים תשפ"א.
היסטוריה
בשנת תשע"א ייסדו קבוצת הורים בכפר חב"ד חיידר חדש, בטענה שבשאר מוסדות החינוך בכפר שוררת אווירה לא מספיק חסידית ובהתאם לכך פתחו את החיידר והוא נקרא בשם החיידר החסידי - שם שליווה את החיידר לאורך השנים. בתחילה מנהל המוסד היה הרב יצחק פייביש גינזבורג.
לקראת שנת הלימודים תשע"ג קבוצת הורים פרשה מהחיידר בעקבות ביקורת מצדם על התנהלותו של הרב יצחק פייביש גינזבורג והקימו את החיידר מחדש. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם "החיידר החסידי" כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו חינוך על טהרת הקודש ולימוד ענייני גאולה ומשיח, מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב אריה קירשנזפט והרב שלמה רייניץ.
בשנת הלימודים תשע"ג שונה שמו של החיידר ל"בית חינוך ליובאוויטש" אם-כי "החיידר החסידי" המשיך להיות הכינוי שלו בכל מהלך שנותיו של המוסד.
בשנת הלימודים תשע"ד חווה החיידר התפתחות משמעותית כאשר הוא הכפיל את גודלו והרבה ילדים מכפר חב"ד והסביבה עברו ללמוד בו, המוסד מנה אז בסבות ה-60 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של בית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, במרתף בית מנחם, ובבית הכנסת ישראל אריה לייב בשכונת לוי יצחק.
בשנת תשע"ה בעקבות הגידול המשמעותי שחווה החיידר הוא שכן תקופה מסוימת במתחם בית ספר למלאכה כפר חב"ד באישור ועד כפר חב"ד, אך בעקבות סכסוך משפטי בין מנהל בית ספר למלאכה לועד כפר חב"ד החיידר התפנה מהמקום, ולאחר זמן מה ובמאמצים רבים - בסוף שנת תשע"ה קבל החיידר מתחם-קבע באור שמחה (הבוכרים) כשבזמן זה מנה החיידר באזור ה-80 תלמידים מכיתות א' ועד ז'. המתחם כלל כיתות לימוד, ספרייה קטנה, משרד, וחצר קטנה כאשר במהלך ההפסקות יצאו התלמידים לפארק - דשא גדול ששכן בצמוד למתחם החדש של החיידר ושימש ביום יום את ילדי הכפר.
מאפיינים
בפרסומים הרשמיים, 'הצהיר בית חינוך ליובאוויטש' על שבעה עקרונות יסוד:
- גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
- גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - לא יותר מ-25 תלמידים בהתאם להלכה שנפסקה בהלכות תלמוד תורה, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה.
- אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
- מחנכים יראי שמים ומקצועיים.
- קשר איכותי עקבי בין המחנך לחניך.
- שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, ההורים והחניך.
- צמצום חופשים והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.
עלון "רואים עלי"
לאחר שמורי התלמוד תורה ראו קושי בלימוד שיחות הדבר מלכות מפני אורכם ומושגי יסוד עמוקים, החלו בשנת תשע"ו להוציא עלון שילקט את מושגי היסוד ויסכם את השיחות בצורה קצרה וקולעת במעכב של רבנים ומשפיעים. השם שנבחר לעלון היה "רואים עלי" - על יסוד שיחתו של הרבי[1] שברגע שילד יהודי הולך ברחוב צריך שיראו עליו משיח.
את כתיבת העלון הנחה והדריך הרב חיים לוי יצחק גינזבורג שהיה ידוע בבקיאותו בספרי הדבר מלכות.
בשנת תשע"ח עבר העלון שדרוגים ובשנת תשע"ט לרגל מהדורת המאה של העלון, הוא שונה ונוספו לו מדורים חדשים.
ראו גם
- תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד
- תלמוד תורה כפר חב"ד
- תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד
- חינוך על טהרת הקודש
קישורים חיצוניים
- קליפ המנון החיידר
, - ידיעות וחדשות אודות החיידר
- השידוך שהצליח, סיפור מופת בעקבות תרומה למוסד - באתר
, י"ג בסיוון ה'תשע"ד
- חדשות
- כפר חב"ד: דיי קעמפ לילדי "בית חינוך ליובאוויטש" - באתר , כ"ו באב ה'תשע"ד
- שמחה וריקודים בבית חינוך ליובאוויטש בכפ"ח - באתר , י"ז בתמוז ה'תשע"ד