אני לדודי ודודי לי

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הוא משל שהמשיל שלמה המלך ב"שיר השירים" על אהבת עם ישראל וה' יתברך. 'אני' הם ישראל, ו'דודי' הוא הקדוש ברוך הוא. ראשי התיבות של אני לדודי ודודי לי הם אלול, ורומזים על חודש אלול, ועבודת ה' בחודש אלול. "אני לדודי" הוא העבודה בחודש אלול באתערותא דלתתא, ו"דודי לי", הוא התגלותו של הקב"ה בראש השנה ויום כיפור.

ביאור

"אני לדודי ודודי לי" הוא ראשי התיבות של חודש אלול והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של אדמו"ר הזקן, הוא כי המלך בשדה, שמתגלים י"ג מדות הרחמים.

מבואר בפרטות, כי "אני לדודי" מרמז על העבודה של חודש אלול, שהיא בבחינה של אתערותא דלתתא, ו"דודי לי" מרמז על התגלותו של הקב"ה בראש השנה וביום כיפור בבחינת אתערותא דלעילא.

סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הוא ארבעה יודי"ן, וכיוון ש"אלול" הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי"ן הוא בסופי תיבות, מובן ש"אלול" הוא למעלה מארבעה יודי"ן. והנה ארבעה יודי"ן הוא כנגד שם ע"ב, וענינו בנפש הוא בחינת היחידה, ולכן יש לומר שהעבודה של חודש אלול היא גבוהה יותר למעלה מבחינת היחידה.

ביחס לעבודה של חודש ניסן

סדר העבודה של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", ענינו הוא בתחילה אתערותא דלתתא, ולאחר מכן אתערותא דלעילא. זהו בשונה מעבודתו של חודש ניסן שהוא בבחינת "דודי לי ואני לו", שתחילה בבחינת אתערותא דלעילא, ולאחר מכן אתערותא דלתתא.

ראו גם

• אלול

להרחבה נוספת

• מאמרי ד"ה אני לדודי ודודי לי בליקוטי תורה פרשת ראה.