ניגון אודה לא-ל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון באידיש על הפיוט "אודה לאל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.

אודות הניגון

הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד שו"ב בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור "בית יעקב". תוכן הניגון - התחדשות הנשמה בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי"ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.

הניגון התקבל אצל הבחורים בליובאוויטש, והיה מושר בהתוועדויות שם[1] (בעיקר בליל שישי[2]). הניגון היה אהוב אצל המשפיע ר' פרץ מוצקין, ר' מענדל פוטרפס ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת פוקינג ובבית הכנסת בתל אביב ברחוב "נחלת בנימין".

בשנת תשכ"ז חיברו ר' יחזקאל סופר והרב שלמה זרחי גירסא חב"דית לניגון על געגועי החסיד לרבי.

מילות הניגון

המילים המקוריות בלשון הקודש

{{| | valign="top" style = "width:28em;"|

ביידיש:

גירסא חב"דית

בשנת תשכ"ה כתבו התמימים שלמה זרחי ויחזקאל סופר מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.

מילות הניגון באידיש

אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

א.

געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.
דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,
איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,
וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.

ב.

עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,
וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,
זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,
פון רבי'נס א מאמר-חסידות.

ג. (בניגון הפזמון:)

לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,
און פארברענגען נאכאנאנד, מיט משקה און מיט בראנד,
סטאוו יא פיטו, אוו פייאטניצו - און נייע זוריטשי חלאפטשי.

ד.

ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,
איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,
דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,
שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.

ה. (בניגון הפזמון:)

לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק, דאס איז די ריכטיקע וועג,
און אפילו מ'האט זיך באמאכט,
איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.

ו.

אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,
א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,
מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,
מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.

ז. (בניגון הפזמון:)

גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,
און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,
ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ
און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...

בתרגום חופשי

אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

א.

אתה מלכנו, רבי שלנו.
אתה חש את מחשבותינו,
אני משבח אותך ומודה לך בהכרתי,
על מה שפעלת בנשמתי.

ב.

אני מתגעגע, לראות את הפתח,
היכן שנכנסים ליחידות,
לבכות שם ולהאזין למשפט מהרבי,
של מאמר וחסידות.

ג. (בניגון הפזמון:)

הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,
ונתוועד ללא הפסק, עם משקה והניגונים
סטאוו יא פיטו, אוו פייאטניצו - ונייע זוריטשי חלאפטשי.

ד.

כי היכן שאתה הולך והיכן שאתה נמצא
חסיד לעולם לא חסר ערך,
מבטו הקדוש של הרבי
שולף מכל ה'גלים הסוערים'.

ה. (בניגון הפזמון:)

ללמוד חסידות ללא סיבה, כי שליחות היא מטרתך, זוהי הדרך הנכונה.
ואפילו כשמבצעים,
לא חושבים הרבה, מתנקים וממשיכים.

ו.

אוי, הזמן רץ, מרגיש רחוק,
היכן ה'שנים התמימות' שלי,
נמצאים בצד, כמו באלעבו'ס,
צריכים לנסוע לרבי שוב.

ז. (בניגון הפזמון:)

כנס לרבי - לאבא שלך, תרגיש את דרגתך,
ותשמור על "שמא יטה", מיחידות-הוראות של הרבי,
כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'
ולא סופרים את ההוצאות...

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי
  2. מובא בספר זכרונותי של הרב שמריהו ששונקין