גאולה כהן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:21, 4 ביולי 2023 מאת חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גאולה כהן (ח' טבת תרפ"ו - כ"א כסלו תש"פ) הייתה חברת כנסת ממחנה הימין בישראל שכיהנה גם כסגנית שר ועיתונאית. לפני קום המדינה שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".

קשריה עם הרבי

כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על שלימות הארץ, שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.

במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה בעיתון 'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לרבי במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.

במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה יחידות. לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש: "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש"[1]. באותה הזדמנות שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע"[2]. לקראת י"א ניסן תשמ"ז במכתב ברכתה לרבי כתבה {{ציטוטון|לרבנו, הרב שניאורסון שליט"א, מעולם לא שכחתי, ובכל עת זוכרת את הדבר, שאמרת לי בפגישתנו מיד לאחר ששת הימים: אבוא לארץ ישראל רגע אחד לפני שיבוא משיח צדקנו. מאחר שעם כל יהודי אני מחכה למשיח שיבוא, אני גם מחכה בכל רגע שזנכה לראות אותך בעיר קודשנו{{הערה|[3].

בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי[4], מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב ביישובי יש"ע. הרבי מסביר לה שכיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימא - מכתב שנחשף[5] בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.

באייר תש"נ נפגש עימה ר' יוסף יצחק גוטניק, ובכ"ה אייר כתב המזכיר הרב גרונר לרבי אודות הביקור ושח"כ כהן מבקשת חיזוק מהרבי. הרבי ענה על כך - בין היתר: "...לדרישותי' ודמפלגתה - מובן שא"א לוותר לגמרי (ואין זו מפלגה הראוי' לשם) - לדעתי מה שא"א לוותר כלל ה"ז בעניני דפקו"נ העם היושב בציון, כהכרזתי כמה כו"כ פעמים. וכן הרי נהגה היא בהיותה במחתרת. ויה"ר שההתלהבות דאז תורגש בפעולתה עתה על סביבתה" [6].

בי"ג אדר ראשון תשנ"ב כתב לה הרבי במענה למכתבה אודות מפלגת התחיה: "כמובן קראתי בעיון כל הנזכר לעיל. ולכאורה על פי המצב עתה בארץ הקודש צפויות כמה שינויים באה"ק, ועל פי שהיה עד עתה – צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת. מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה – שאה"ק דורשת (כל הזמן הזה) – שלמות הארץ, שלמות התורה – ביחד עם הבטחת התורה בזה – יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו. כל הזמן הגיעוני שמועות שבנה שיחיה תמים דיעה עמה, וגם פעיל (במפלגתה?). ויהי רצון שתקבל גם בזה רוב נחת רוח ממנו. אזכיר על הציון"[7].

נפטרה בכ"א כסלו תש"פ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"
  2. כך כתבה במכתבה אל הרבי בשנת תשמ"ז, וכך סיפרה בראיון וידאו קובץ וידאו
  3. טקסט המכתב נדפס בעיתון חדשות ג' ניסן תשמ"ז (2 באפריל 1987)
  4. צילום המכתב קובץ תמונה
  5. פורסם לראשונה בגליון "יחי המלך"
  6. מענות קודש - גוטניק, [סיון תשפ"ב], עמ' 9
  7. ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תמ