מלאך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מלאכים
סוגי מלאכים
אופנים · חיות הקודש · שרפים
מושגים שונים
מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך

מלאכים הם כוחות אלוקיים המשמשים את הקב"ה ויקומם הוא עולמות בי"ע. מלאך פירושו שליח, והמלאכים הם המעבירים את השפע האלוקי בעולמות.

בניגוד לכוחות האלוקיים בעולם האצילות ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שבעולמות בי"ע ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות בשבירת הכלים, שנפלו בבחינת חלקים נפרדים.

מלאכים ונשמות

נשמות ישראל נמשכו מפנימיות העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. וענין כללי זה משפיע על כל פרטי עניניהם, שהמלאכים נחלקו מן הנשמות מצד שורשם, ומצד ענינם, ומצד עבודתם. המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו הם מזיווג נשיקין, מה שאין כן נשמות ישראל שנמשכו מבחינת זיווג גופני שהוא מפנימיות העולמות. ולכן, הנשמות הם בבחינת אדם שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת בהמה. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני אריה ופני שור וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מספירת החסד, ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות.

חילוקי הדרגות ביניהם

המלאכים מתחלקים בכללות לפי העולמות בהם נמצאים לשלושה מינים: שרפים - מלאכים של עולם הבריאה, חיות הקודש - מלאכים של עולם היצירה, אופנים - המלאכים של עולם העשיה.

שרפים

שרפים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם הבריאה. בעולם הבריאה שורה ספירה הבינה של עולם האצילות, כמאמר "אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות. על השרפים נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.

השרפים הם בריה בפני עצמה בציור קומה, כמו שנאמר "בשתים יכסה פניו", וכן נאמר שהם עומדים. שורשם הוא מבחינת הקו, ולא מבחינת העיגול.

השרפים הם בבחינת מקבלים, שמקבלים דין מן דין, ואינם בבחינת משפיעים למטה, ולכן הם אומרים "קדוש קדוש קדוש".

חיות הקודש

חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם היצירה. עבודת חיות הקודש היא בבחינת אהבה ויראה טבעיים, שאין עיקרה בהתפעלות מצד ההתבוננות בשבח, אלא היא טבעית כמו מדות טבעים באדם. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא.

אופנים

אופנים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם העשיה. עבודתם של האופנים היא בבחינת הודאה מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם, ורק עובדים מבחינת ביטול. עבודת הוא בבחינת מעשה חיצוניות של השתחוואה, והוא כמו "וצבא השמים לך משתחוים".

האופנים הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.

מחנות מלאכים

שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה מיכאל, מחנה גבריאל, מחנה רפאל ומחנה אוריאל. מחנה מיכאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת אהבה, ונמשכים הם מבחינת פני אריה שבמרכבה. מחנה גבריאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת היראה, ונמשכים הם מבחינת פני שור שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא בעולם הבריאה, וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא י"ב בקר שהים עומד עליהם מלמעלה.

מלאכים שונים

גבריאל המלאך

גבריאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה גבריאל, שהם המלאכים העובדים בבחינת יראה ופחד. מחנה גבריאל נמשך מפני שור שבמרכבה, העומד לצד צפון, שהוא צד הגבורה.

מט"ט

מט"ט הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של מלאך אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו. מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו' קצוות דיצירה, ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של עליית העולמות, עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו' קצוות דבריאה.

מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם, להיותם. מבואר כי מט"ט הוא ו' קצוות של עולם היצירה, וסנד"ל הוא ו' קצוות של עולם העשיה. וכן מבואר שענינם הוא הכרובים, שמשכן הכרובים הוא בעולם הבריאה, ומט"ט וסנד"ל הם זעיר אנפין ונוקבא של עולם הבריאה.

השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם האצילות, ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מע' שרים, מה שאין כן השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה מע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל את כל השרים.

אמרו רז"ל כי מט"ט (או סנד"ל) קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל. וביאור הענין כי כדי להיות כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל שהם גשמיים, הוא על ידי המלאכים שמזככים האותיות, כי הדיבור שלהם הוא בערך דקות המחשבה אצלינו, וגבוה מעל גבוה עד משכן מלאך מט"ט, שקושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל.

מיכאל

מיכאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה מיכאל, שהם המלאכים העובדים בבחינת האהבה.

מיכאל הוא שר של מים, וגבריאל הוא שר של אש. והעניין, שכמו שמים ענינם שהם מתפשטים ממקום גבוה לנמוך, כך מיכאל הוא בחינת התפשטות החסד, שמיכאל הוא בבחינת אהבה וחסד, בניגוד לגבריאל שהוא בחינת יראה וגבורה.

מיכאל נקרא גם בשם כהן גדול, שמקריב נשמות על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה שמשפיע בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות כהן גדול: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא אהבת עולם הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת אהרן כהן גדול שענינו הוא אהבה רבה הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.

אמרו חכמינו זכרונם לברכה: מיכאל באחת גבריאל בשתים, שמיכאל טס את העולם כולו בטיסה אחת. והעניין שהוא נקרא בשם כהן גדול, ושאש כהן גדול הוא בבחינת רב חסד שבעצמיות המאציל שהוא למעלה מן החכמה, ולכן כאשר נמשך למטה אין מונע ומעכב בכלל רק נמשך מריש כל דרגין לסיפא בכל דרגין בשיטה אחת. מה שאין כן גבריאל שהוא חסד עולם שנמשך על פי קו המידה של ספירת החכמה, שגבריאל בשתים, שתחילה יש דין האם יתגלה החסד בעולם האצילות, ואחר כך יש דין האם יתגלה בעולמות בי"ע.

מחנה מיכאל

מחנה מיכאל נמשך מבחינת פני אריה שבמרכבה, שעומד הוא לצד דרום שהוא צד החסד. מחנה מיכאל כולל את כל המלאכים העובדים בבחינת חסד ואהבה וזהו שאמרו: מיכאל מקריב נשמות על גבי המזבח, כלומר, מקריבן בדביקות האהבה שמשפיע עליהן.

עבודתם

עבודת המלאכים היא בבחינת רצוא ושוב, כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב". יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים".

בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם.