תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד
| אהלי תורה כפר חב"ד | |
|---|---|
 מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער" | |
| אפיון | מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש |
| תאריך יסוד | תשל"ג |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מייסד | המשפיע מנחם מענדל פוטרפס, ר' משה וישצקי |
| מנכ"ל | הרב משה וישצקי |
| מנהל גשמי | בן ציון וישצקי |
| מנהל חינוכי | יוסף הרשקוביץ |
| מספר תלמידים | 500 |
חיידר אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד (מכונה גם: חיידר אידיש) הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה וישצקי בכפר חב"ד מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה אידיש (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
נכון לשנת תש"פ לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב בן ציון וישצקי, תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.
היסטוריה
לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.
בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב משה וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.
בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.
בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה[3].
בשנת תש"פ, הרחיבו והוסיפו לחידר בניין שלישי[דרוש מקור], כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
נכון לשנת תשפ"א מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד[4].
משנת תשפ"ב, מתקיימת פעם בשנה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד'. בתשפ"ב היה זה בקמפוס כפר סיטרין[דרוש מקור].
לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".
צוות המוסד
- הנהלה
- הרב חיים בן ציון וישצקי - מנכ"ל
- הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל
- הרב יוסף הרשקוביץ - מנהל חינוכי
- הרב זלמן גופין - חבר הנהלה
- הרב מנחם מענדל גורביץ' - חבר הנהלה
- הרב שניאור זלמן קוביטשעק - משפיע
- עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
- הרב חיים בן נתן
- הרב משה מיידנצ'יק
- מחנכים
כיתות א':
- הרב מרדכי פישמן
- הרב שלמה גרינפלד
כיתות ב':
- הרב חיים בורגן
- הרב אפרים פישל הניג
כיתות ג':
- הרב לוי יצחק סוסובר
- הרב יהודה קוזלובסקי
כיתות ד':
- הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
- הרב לוי לוין
כיתות ה':
- הרב לוי יצחק ליפש
- הרב מנחם מענדל ליסון
כיתות ו':
- הרב צמח נדב
- הרב שאול לידר
כיתות ז':
- הרב אליעזר קרוגליאק
- הרב מנחם מענדל הכהן
כיתות ח':
- הרב משה אסולין
- הרב לוי יצחק זילברשטרום
כיתות ט':
- הרב דוד פלדמן
- הרב יוסף יצחק חמו
כיתות י':
- הרב דוד זילברשטרום
- הרב שניאור זלמן אבצן
- מורים אחה"צ
כיתות ה':
- הרב מנחם מענדל ליסון
- הרב אפרים פישל הניג
כיתות ו':
- הרב לוי יצחק ליפש
- הרב אליעזר קרוגליאק
כיתות ז':
- הרב שאול לידר
- הרב לוי יצחק זילברשטרום
כיתות ח':
- הרב חיים בורגן
- הרב צמח נדב
כיתות ט':
- הרב ישראל לנדא
- הרב פנחס סלפושניק
כיתות יו"ד :
- הרב יוסף יצחק חמו
- הרב משה אסולין
צוות המוסד בעבר
- חברי הנהלה
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי
- הרב אהרן הלפרין
- הרב יונה לבנהרץ
- הרב שמשון אשכנזי[5]
- הרב יונתן בנימין בורגן
- מורים
- הרב אהרן דב הלפרין
- הרב מיכאל טייב
- הרב זלמן גופין
- הרב שלום דובער מישולובין
- הרב יעקב אצרף
- הרב צבי הרשקוביץ
- הרב חיים משה אלפרוביץ'
- הרב משה יצחק רוזנפלד
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
- ↑ הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
- ↑ נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר
י"ז תמוז תשע"א
- ↑ בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.
- ↑ ניהל את התלמוד תורה בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל הת"ת המרכזי של הכפר עד לפיטוריו.