רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.
ימי קטנותה
נולדה לאבי' הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[1] או בי' מרחשוון תקצ"ה[2] בעיירה ליובאוויטש.
בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אבי' ר' אהרן אלכסנדרוב.
בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אבי' הכולל סיפורים ששמע[3].
בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא הבתטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[4].
בשנת תר"ה חלתה אימה מאד, ואירוע זה - שנמשך כשנה - השפיע על האחיות מאד, עד שנהיו מדוכאות מאד
בי' אדר תר"ו נפטרה אימה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צבי' גיטל וגידלה אותם בביתה.
אחותה צבי' גיטל השגיחה עלי' מאד, הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבנית סיפרה כי פעמים גרמה לה אחותה לבכות, עם זאת, השגת אחותה עלי' השפיעו עלי' לאורך כל ימי'.
נשואיה
בח' סיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית סטערנא, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
אמנם, לא ארכו הימים ונפטרה הכלה.
מיד עם פטירתה שלחה הרבנית שיינא שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותי' היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.
אמנם, עמדו אז על הפרק הצעות אחרות, וכך התעכבו העניינים.
בשנת תר"י[5], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.
במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהניותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה (היינו רבנית רבקה) לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם הי' העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.
בתוך כך פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות הנ"ל, אמנם לא החליט מי מהם תיבחר.
חייה
בשנת תרנ"ז, כאשר נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" הרבנית השגיחה בעצמה על הכנת האוכל. התעניינה בשלומו של כל בחור שלמד בישיבה ובמצבו בלימודים.
נכדה, אדמו"ר הריי"צ כותב כי הרבנית הייתה "בעלת שמועה" ונהגה לספר לו סיפורים רבים.
חלקה כבוד רב לבעלה. מסופר כי באחת הפעמים יצאה מחדרו ושיפולי שמלתה נתפסו בדלת. מחמת יראת הכבוד לבעלה לא רצתה לפתוח את הדלת ולהפריע לו, על-כן נשארה לעמוד מספר שעות ליד הדלת עד שאדמו"ר המהר"ש יצא מהחדר.
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו חלתה.
הסתלקותה
בשנותי' האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[6], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[7].
ביום חמישי ט' שבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.
במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהי' אז מחוץ למדינה[8].
לעת בוקר של י' שבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידי' על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" [9] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[10]
לקריאה נוספת
- דברי ימי הרבנית רבקה מאת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
משפחתה
בעלה: אדמו"ר המהר"ש
בניה:
בנותיה:
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום, הקריאה והקדושה, ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א), וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג
- ↑ רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9
- ↑ לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חיי' לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
- ↑ דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ במקומות אחרים נכתב תר"ט
- ↑ בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
- ↑ ספר הזכרונות - חלק ג'
- ↑ החסיד פרט זה שנוי במחלוקת בקרב החוקרים
- ↑ רשימות חוברת ה' עמ' 26.
- ↑ לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.