משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד

מגנן של ישראל

רבי אהרן משה. בכמוהר"ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם

==מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" וכונה מגנן של ישראל בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב יהודה צדקה==

ייחוס

פרטים

  • מקום הולדתו בגדאד שבבבל [= עיראק] בשנות ה' תרע"ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: ירושלם. ישראל.
  • עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך
  • כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [1]). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו בכתב חצי קולמוס במילים אהרן ציון ח' ברוך, חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.

חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל

הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה[2]. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה. כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח. הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש"י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל "שימושא רבה".. על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים לישיבות ולמוסדות תורה על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.
בין מקומות התורה להם העביר כספים נמצאים גם ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ וארגון "יד לאחים". חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת תפילין מהודרים מאוד של רש"י, של ר"ת ושל שימושא רבה לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור. כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב"חברת אהבת שלום" סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן. הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של רש"י ור"ת יחדיו ואילו בתפילת המנחה אף שימושא רבה בתפילת המנחה כמנהג רבינו האר"י הקדוש.
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" וברבי מרדכי אליהו[3] ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.
יצוין כי הספר "תולדות אהרן ומשה" שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב מרדכי אליהו ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.

קשריו עם הרבי

הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר "תולדות אהרן ומשה", הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים "חן חן על התשורה הנאה".

התעסקותו בתיקונים רוחניים

עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך[4].

תיקון לקירוב הגאולה

היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[5].

רווחים נוספים לכלל

הרב משה המר 15:46, 29 במרץ 2022 (UTC)

  1. על אביו של הרב ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'
  2. כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״
  3. רבי מרדכי צמח ב"ר סלמאן בן אליהו
  4. מובא בספרו "תולדות אהרן ומשה", הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו
  5. ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי