מוריסטון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוריסטאון היא עיירה ובירת מחוז מוריס שבניו ג'רזי, שבארצות הברית.

בסמיכות לעיירה נמצא שדה תעופה השני בגודלו בניו ג'רזי (אחרי נמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטי). בעיירה תחנת רכבת, דבר המסייע להגעה מניו יורק ונוארק ואליה.

בעיירה נמצאת ישיבת תומכי תמימים חב"ד, והמכללה הרבנית של אמריקה וישיבה לבעלי תשובה, כמו גם מרכז שלוחי חב"ד הראשי במדינה כולה.

הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הוא רב קהילת חב"ד במוריסטון, וראש ישיבת תומכי תמימים במוריסטון.

ביקורי הרבי הריי"צ

הרבי הריי"צ ביקר שלושה פעמים בבית ההבראה "סענטריום מאריסטאן".

בביקורים אלו, נהג לצאת למוריסטון לאחר תשעה באב וחזר לפני ח"י אלול.

בביקור הראשון בשנת תש"א אמר הרבי כי רצונו שיסע לבד, כאשר כמה מהחסידים - הרב שמואל לויטין, אליהו סימפסון ושלמה אהרן קזרנובסקי נסעו אחריו, עצר את הנסיעה ואמר בפניהם שיחה שהחלה כך "אומנם לא אומרים למלווים לעזוב אך כבר סוכם בהתחלה שיסע לבד" וכך הבינו שעליהם לעזוב.

כאשר שמע הרבי שהרבי הריי"צ אמר שיחה במוריסטון ביקש שהרבי הריי"צ יחזור לפניו על השיחה, ואומנם הרבי קראו ליחידות וחזר לפניו על השיחה.

גם בשנת תש"ב נסע הרבי, ובשנת תש"ג תוכננה נסיעה, אך לבסוף היא לא יצאה לפועל.

בשנת תש"ד נסע הרבי בי"ז אב למוריסטון, ובאמצע שהותו במקום הגיעה הידיעה על פטירתו של אבי הרבי - רבי לוי יצחק. הרבי ישב שבעה בניו יורק ואדמו"ר הריי"צ כתב לו מכתב בעניני אבילות. בה' אלול נסע הרבי לבית ההבראה והרבי הריי"צ השמיע לפניו שיחה "אודות הנהגת הוד אאדמו"ר הרה"ק בימי אבלו אחר כבוד אימו הרבנית הצדקנית" והרבי רשם לאחרי זה את תוכן השיחה[1].

אומנם גם במוריסטון לא נפסקה עבודת הרבי, והעיד כי "לא יכולתי להינפש".

הרב ניסן מינדל העיד כי הרבי הריי"צ אמר במוריסטון כי "כאן יש אוויר של תורה".

ביקורים אלה היוו אבן היסוד לתומכי תמימים מוריסטון.

ישיבת תומכי תמימים

ערך מורחב – תומכי תמימים מוריסטון
בנין הישיבה מצידה האחורי

ישיבת תומכי תמימים מאָריסטאון שבניו ג'רזי היא ישיבה גדולה, הכוללת מחלקה לבעלי תשובה בשם "תפארת בחורים מוריסטון" ומכון סמיכה.

היסטוריה

הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק. ביחידות[דרוש מקור] עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם הרבי התבטא "וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?"(מה רע במאָריסטון?) זאת כנראה בעקבות ביקוריו של הרבי הריי"צ בעיר בשנים תש"א, תש"ב, תש"ג ותש"ד.

לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כרבנים, שלוחים ומשפיעים ברחבי העולם.

הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות התלמידים הלומדים בישיבה לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב"ד במאָריסטאון.

עקב סמיכותה של הישיבה לבית חיינו 770, במשך שנים, תלמידי הישיבה היו עושים את השבתות בקראון הייטס במחיצת הרבי. וכן כל פעם שהייתה חלוקה מיוחדת מידי הרבי או התוועדויות ביומי דפגרא הישיבה היתה מעמידה אוטובוסים לרשות התמימים שנסעו לבית חיינו.

מדי שנה, התלמידים במחזור היוצא של הישיבה נוסעים בשליחות הרבי לישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל לשמש כהתלמידים השלוחים.

בשנת הלימודים תשע"ה עברה הישיבה קשיים כלכליים שהביאו למחשבות על סגירתה[2] אך לבסוף יצאה מהמשבר.

תפארת בחורים מוריסטון

ישיבת 'תפארת בחורים' הינה מחלקה בתוך ישיבת תומכי תמימים מוריסטון המיועדת לבעלי תשובה. את המחלקה הקים הרב אברהם ליפסקר שהחל כבר כעשר שנים קודם לכן לעסוק עם בעלי תשובה שהגיעו לקראון הייטס והיה ממקימי ישיבת הדר התורה קראון הייטס.

יחד עמו עמד בראשות הישיבה הרב חיים דוד נטע וויכנין.

מכון סמיכה וכולל

על המכון סמיכה אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בנוסף יש בישיבה כולל לאברכים, בראשות הרב חיים ברפמן.

הערות התמימים ואנ"ש

ערך מורחב – הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון
שער הקובץ בראשית הופעתו

בישיבת תומכי תמימים מוריסטון פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

קונטרס הערות התמימים ואנ"ש

קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת תשל"ג יצאו לאור י"א קבצים. תשל"ד - י"ג קבצים. תשל"ה - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. תש"מ - נ"ב קבצים. תשמ"א - מ"ו קבצים. תשמ"ב - מ"ח קבצים.

נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -

בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
אזכיר עה"צ (על הציון)
מענה הרבי על גליון ה-רמט

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון שלו (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון שנח (בגימטריה משיח) שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"פלפול ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:

ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה

שתוספו מרובה על העיקר.
חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)

ודבר בעתו -
ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
חודש הגאולה.
ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
אזכיר עה"צ. (על הציון)

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. תשמ"ו - נ"ב קבצים. תשמ"ז - נ"א קבצים. תשמ"ח - נו"ן קבצים. תשמ"ט - נו"ן קבצים.

מגליון התרא החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון התריט החל לפרסם הר' מיכאל אהרן זליגסון לראשונה את הערות הרבי על לוח היום יום האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. תנש"א - י"ג קבצים. תשנ"ב - י"א קבצים. תשנ"ג - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. תשס"ז - קובץ אחד. תשס"ח - ב' קבצים. תשס"ט - קובץ אחד. תשע"ג - ד' קבצים.

בקובץ שיצא לאור לקראת ג' בתמוז תשס"ו פורסם מאמר חסידות בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר הרבי בשנת תשכ"ג[3].[4]

קובץ פרחי התמימים

קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון.

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד הקנים).

עטרת חכמים

ביו"ד שבט תשמ"ג נדפס הספר עטרת חכמים על ידי המערכת דמאָריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: הרוגוטשובער, ר' חיים עוזר ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נדפסה בספר השיחות תש"ד עמ' 160.
  2. מסתמן: הישיבה במוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה - באתר ,  כ"ט בטבת ה'תשע"ה
  3. יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס בספר המאמרים מלוקט
  4. מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון