מאיר מזוז

הרב מאיר מאזוז נולד בתוניס ביום י"ג ניסן בשנת תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז (שהיה דיין ומנהיג עדת יהדות תוניס, ראש ישיבת "חברת התלמוד", מייסד ישיבת "כסא רחמים", ונודע בספרו שו"ת "איש מצליח").

ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז משמש כראש הישיבה.

קשרי אביו הי"ד עם ליובאוויטש

הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה.

הוא היה קשור בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א.

קשרי הרב מאיר מאזוז עם חב"ד

בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז קרוב לחסידות חב"ד ולכ"ק אדמו"ר שליט"א. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים, מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א. מאז היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שיסד את הישיבה שם בשליחותו של הרבי.

במאמרו שפורסם ב"שבועון כפר חב"ד" (גליון 65 י"ג אלול תשמ"ב) כתב:

"האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.

"לעולם לא אשכח את לילות י"ט כסלו היפים והנעלים, או את יו"ד שבט וי"ב תמוז, במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים".

ברכת הרבי לילדים

עוד ממשיך הרב מאזוז לספר בגליון הנ"ל: "כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מחסידי חב"ד ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות נשואין שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר בתפלה את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על ציון כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק זצ"ל בערב ראש השנה, ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו בסיון ה'תשכ"ח.

ב"שבועון כפר חב"ד" (גליון 991) סיפר: "לפני 12 שנה, רעייתי ע"ה קיבלה אירוע מוחי ל"ע. ביום ד' בתשרי תנש"א לקחתי אותה לבית רפואה "תל השומר", ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: "זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות".

אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: "הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום יו"ד כסלו תשנ"ב היינו אצל הרבי, אני ורעייתי ז"ל, ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ביום שישי ט"ו בכסלו. רעייתי חיתה אח"כ תשע שנים בדיוק, היא נפטרה בט"ז כסלו תשס"א. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים".

מעודד תקנת לימוד הרמב"ם

בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כשנשמעו קולות צורמים בבני ברק נגד התקנה הקדושה, כתב הרב מאזוז מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר, ואח"כ סיים: "ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי הרמב"ם יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות הרמב"ם ז"ל תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".

הרב מאזוז ותורתו של הרבי

בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף איזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם ז"ל שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".

כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי אדמו"ר שליט"א בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.

כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).

כשביקר אצל הרבי בכסלו תשנ"ב, השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב"ם שהתקיימה באותה תקופה ב770- ואמר: "דוד המלך בתהלים רמז אודות אדמו"ר הזקן וספר התניא, באמרו: "כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי". "תאיר נרי" אלו שני אורותיו של רבי "שני-אור" אור הנגלה ואור החסידות. ואילו "תאיר נרי הויה אלקי" ראשי תיבות: "תניא".

נבואת הרבי במלחמת המפרץ

בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב: "אחרי תשעה באב התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"ץ..

כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום פורים בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל".

התבטאויותיו על אדמו"ר הריי"צ

בהתוועדות יו"ד שבט תשנ"ב אמר בבני ברק: "בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".

"כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את הרבי הריי"צ זצ"ל זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה מסירות נפש היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..

"האם אפשר לעכל דרגא כזו של מסירות נפש, להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת.

"האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, מסירות נפש כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה?

"איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.

"ראו נא איזו טובה גדולה עשה הרמב"ם לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). הרמב"ם כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז,א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח תפילין "מעולם". ומכאן שאם הניח תפילין פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת תפילין בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.

יחסו לנושא משיח וגאולה והרבי כמלך המשיח

"יש האומרים שהדיבורים על הגאולה ומשיח, דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בתשעה באב, ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בעשרה בטבת. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של התורה.

"יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות משיח. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח,ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".

"אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי יהודה צדקה זצ"ל צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..

"הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א (זצ"ל) חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב כדורי וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן".

קישורים חיצונים

הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)

(חלק מערך זה מבוסס על הספר שמן ששון מחבריך)