חינוך
חינוך היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון אדמו"ר הריי"צ "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"[1].
מתי חלה המצווה
ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך - הקטן עצמו.
הרבי מבהיר בשיחות, שכיום המצווה היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.
כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בן שבע שנים הורה לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה.
יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו אדמו"ר הרש"ב בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך.[2].
בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.
"כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו "כי טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תינוק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ"ש הרשב"א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל)"[3]
כמו כן מעורר הרבי בנוגע לשירי ערש, אשר הם משמשים חלק נכבד בחלק החינוך העמוק ביותר החודר בנפשו של התינוק ושל הילד.
"כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל הייתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'."[4]
בדברים רבים חותר הרבי להקדים את החינוך לגיל הכי רך, וכך לדוגמה כותב הרבי שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל לפני גיל 3[5].
מבצע חינוך
| ערך מורחב – מבצע חינוך |
| " | מכריזים על שנה זו כ'שנת החינוך' ו'מבצע חינוך', שעניין זה קשור לענין של 'והגדת לבנך' - ענין החינוך: שלא ישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי. וזוהי ההכרזה, שהשנה תהיה הדגשה לראות שכל ילד יהודי יקבל חינוך על פי יהדות אמיתית | " |
– שיחת היסוד ל'מבצע חינוך', כ"ד ניסן תשל"ו | ||
בנוסף, מנה הרבי בהתוועדויות הפתאומיות שערך בשבועות הסמוכים להכרזה על 'מבצע חינוך' שורת הוראות נוספות, ביניהם דרש שכל אחד ישתדל לא לפעול רק בעצמו, אלא להשתדל שגם אנשים נוספים יעסקו במבצע זה, קרא למנהלי המוסדות לקבל תלמידים נוספים גם כאשר ישנם קשיים כספיים, ושלל את האפשרות לפטר מורים ואנשי חינוך ממשרתם בשל מחסור כספי.
הרבי אף הדגיש את חשיבותו של מבצע זה בכך שהוא מהווה את היסוד לכל חיי הילדים, ומשפיע עליהם לכל ימי חייהם, והגדיר את מטרתו לדאוג שלא ישאר אף ילד יהודי שלא יקבל חינוך יהודי כשר.
באחד ממכתביו, כינה הרבי את המבצע: "מבצע כללי–גדול וכולל מבצעים הכלליים"[6].
חינוך חסידי
אדמו"ר הריי"צ מתייחס בכתביו בהרחבה למיוחדות של החינוך החסידי, ומונה מספר נקודות עיקריות בחינוך החסידי[7]:
- חינוך המיוסד על קבלת עול וציות[8]
- קדושת האותיות[9]
- ההכרה שאסור להסתתר מהמשגיח המופקד על הדרכת המחונך[10]
- אהבת ישראל ועין טובה[11]
- אי שימת לב ללבוש ולחיצוניות[12]
הוראות הרבי
עיקר תפקיד המחנך אינו להקנות ידיעות והישגים, אלא דווקא להטמיע בתלמידים מידות טובות ולוהורת את דרכם בחיים לשנים הבאות לכשיגדלו[13].
אחריות המחנכים היא גם על הזמנים בהם התלמידים שוהים בביתם מחוץ לכתלי התלמוד תורה, ובפרט אופן הנהגתם בבית הכנסת[14].
שכר לימוד
- כפי שהורים מעניקים לילדיהם את הטוב ביותר בכל התחומים, כך יש להתייחס גם לחינוך, ואין להיבהל מהוצאות גדולות יותר עבור חינוך מעולה על טהרת הקודש, כיון שכסף זה ניתן להורים כפיקדון עבור חינוך ילדיהם
- על פי דברי חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", הציע הרבי שהנהלת מוסדות החינוך ישתדלו שעל כל פנים עשירית מהתלמידים ילמדו אצלם מבלי לשלם שכר לימוד[15]
עונשים
- יש להימנע כליל מתוכחה על ידי הכאה[16] סגירת הילד בחדר חשוך[17] וכל עונש שכולל שימוש חינוכי בכח פיזי, כגון דחיפה וכיוצא בזה, אפילו אצל ילדים צעירים, ובטח שלא אצל ילדים בגיל בוגר יותר[18]
- ניתן להשתמש בעונש של הרחקה זמנית[19] או הרחקה לצמיתות, במקרים קיצוניים שעונשים אחרים לא עזרו[16]
- כאשר הנהלת הישיבה הטילה על בחור קנס כספי והוא כתב על כך לרבי, השיב לו הרבי כי עליו לציית לפקודת ההנהלה, ובכך יהיה גם תיקון למעשיו{{הערה|1=בנוגע לעצם ההיתר ההלכתי לתת קנס לתלמיד, ראו תשובת הרב ברוך בועז יורקוביץ רב קהילת חב"ד בלוד
} - הרבי הציע כעונש חינוכי נתינת כסף לצדקה, והוספה בלימוד בזמן הפנוי[20]
- ככלל הגישה בה צריך לנקוט היא "בתוקף המלובש בדרכי נועם"[21]
חינוך הבנות
בשונה מהשיטה שהיתה נהוגה, הניח הרבי דגש גדול על חינוך הבנות, ואף הצביע על כך שכשם שהקב"ה בעצמו הקדים את 'חינוך' הנשים במתן תורה לפני הגברים, יש מזה הוראה גם אלינו שיש הדגשה מיוחדת בחינוך הבנות[22], ואף שבדורות עברו לא נהגו להניח על זה דגש, הרי התנאים של הזמן החדש גורמים לכך שלא מספיק שהדברים יבואו באופן של ציווי ופקודה, ודורשים חינוך פנימי. מקור נוסף לחשיבות של חינוך הבנות לומד הרבי מהאריכות בפרשת הנדרים של נשים ובנות לעומת נדרי הבן, כאשר הטעם לכך מפני שבענינים רבים הנשים יכולות לפעול עוד יותר מהגברים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
השיר תורה איז די בעסטע סחורה להורדה
לקריאה נוספת
- קונטרס כללי החינוך וההדרכה, אדמו"ר הריי"צ (מהדורה מבוארת של הרב יקותיאל גרין, יצא לאור בשנת תש"ס)
- החינוך והמחנך, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ניו יורק תשנ"ה
- אגרת החינוך, הרב שמעון וייצהנדלר, מרכז ההפצה ממש, ישראל תשע"ד
- משנת החינוך, הרב שניאור זלמן גרשוביץ, מכון משנת חב"ד, תשע"ד
- החינוך במשנת חב"ד, הרב יוסף הרטמן, כפר חב"ד תשמ"ד
- שערי חינוך, מכון היכל מנחם, ישראל תשס"ז
- דרכי החינוך, פרופסור פישל שניאורסון, הוצאת הסתדרות המורים, ישראל תש"ד
- חינוך למעשה, לוי יצחק סטוליק, ניסן תש"ס
- לקט בעניני חינוך, מפי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הוצאת ועד כפר חב"ד תשס"ז
- מפתח הוראות והדרכות בעניני חינוך, תשורה מכינוס השלוחים העולמי תשנ"ט
- כללי החינוך וההדרכה - מבואר, הרב מנחם מענדל פרידמן, אור יהודה תשנ"ג
- החינוך על טהרת הקודש, שניאור זלמן הרצל,
קישורים חיצוניים
- פלפול אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, ליקוטי שיחות
הערות שוליים
- ↑ היום יום כ"ב טבת.
- ↑ קובץ התמים חוברת ה'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1217.
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ב כרך ד' עמ' 2124. תשמ"ז ח"ב ע 95
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז.
- ↑ מכתב לחג הסיום של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
- ↑ ראו גם בשבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 79. ובמכתב אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב: "אחד מיסודי החינוך . . ואלו התלמידים שהיו והנם שלמים בזה - הצליחו ומצליחים".
- ↑ ספר המאמרים תש"י עמוד 244. תורת מנחם חלק א' עמוד 4.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תצא.
- ↑ רשימות חלק ד' עמוד 15.
- ↑ ספר השיחות תש"ה (בלשון הקודש) עמוד יג.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ג' (בלשון הקודש) עמוד 600.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רא.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמג.
- ↑ משיחות הרבי אודות שנת החינוך, תחילת חודש אייר תשל"ו.
- ↑ 16.0 16.1 אגרות קודש חלק כא עמוד קצה.
- ↑ מכתב הרבי שנדפס ב'צדיק יסוד עולם', קה"ת תשנ"ב, עמוד 105: "נזדעזעתי לקרוא במכתבה שמי שהוא מייעצה לשים ילד קטן ולהחזיקו בחדר חשוך כו' כיוון שלדעתה הוא אקטיבי יותר מדי, ושמחתי להמשך מכתבה שלא קיבלה עצה מבהילה זו".
- ↑ אגרות קודש חלק יג עמוד ד ועמוד קלח. הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 760. אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.
- ↑ הרבי עצמו נהג כך כאשר 'הרחיק' קבוצת בחורים שעשתה מעשה שלא גרם נחת רוח למשך שלושה התוועדויות.
- ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ג, התוועדויות חלק ד' עמוד 1959.
- ↑ אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.
- ↑ הרבי אף העיר שכאשר בבריאת העולם הוקדמו הגברים לנשים, הגיע מכך חורבן שגרם לערבוב הטוב והרע בכל העולמות.