פרשת קורח

פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל"ב).

הפרשה בקצרה

הקדמה: עד לפרשה הקודמת, פרשת שלח, עם ישראל במדבר היה בטוח שהוא במרחק שלושה ימי הליכה מארץ ישראל, הארץ המובטחת. למרות זאת, בפרשה הקודמת היהודים שלחו את המרגלים לארץ, וכאשר הם חזרו עם הדיווח המעוות - עם ישראל האמין להם. כתוצאה מכך, נגזר על העם להשאר במדבר במשך ארבעים שנה, לפני שיכנסו לארץ.

• ראשון - אנו קוראים על אדם בשם קורח ממשפחת קהת משבט לוי. קורח החל בקמפיין נגד משה, כשאליו מצטרפים מאתיים וחמישים איש. טענתם היתה שמשה ואהרן לא יותר קדושים מאשר כל הקהל, ולכן הם רוצים לדעת מדוע משה ואהרן מתנהגים באופן מיוחד מעל הקהילה כולה. משה השיב להם שבבוקר הם יישמעו את תשובת הקדוש ברוך הוא על טענתם.

• שני - משה אומר לקרח ועדתו להכין קטורת לפני השם. בנתיים קורח מסתובב במחנה ומתסיס את האנשים נגד משה ואהרן, וכולם יחדיו התאספו לפני אוהל מועד, אך כבוד ה' הופיע לפתע.

• שלישי - הקדוש ברוך הוא מצווה את משה ואהרן להבדל מתוך עם ישראל כדי שיוכל להשמיד את כולם. משה ואהרן נפלו על פניהם והתפללו שהקב"ה לא יהרוג את כולם בגלל חטא של קבוצה אחת. בשלב זה קרה דבר מדהים: האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ובני משפחתו, וכן יצאה אש ששרפה את מאתיים וחמישים אנשי קורח שהקריבו את הקטורת. בבוקר המחרת החל העם להתלונן נגד משה ואהרן בטענה שהם הרגו את עם השם! גם בפעם זו נגלה כבוד ה' בענן.

• רביעי - הקב"ה חזר שוב וביקש ממשה ואהרן לצאת מהקהל כדי שיוכל להשמידם, ושוב התחננו משה ואהרן ונפלו על פניהם, אך הפעם אמר משה לאהרן להזדרז ולקחת במהירות את הקטורת ולרוץ אל תוך העם, בגלל שבנתיים החלה המגפה הנוראה להשתולל. אהרן אכן רץ עם הקטורת ועצר את המגפה. רש"י מציין כי כשעלה משה למרום, גילה לו אחד המלאכים את הסוד שהקטורת יכולה לעצור אפילו מגיפה.

• חמישי - התורה מתארת את הבדיקה באמצעות המטות. על מנת להוכיח איזה שבט נבחר על ידי הקב"ה לשרת בקודש, ציוה ה' את משה לקחת מטה אחד לכל שבט ולכתוב עליו את שם השבט ומטה אחד עם שמו של אהרן ושל שבט לוי ביניהם. אותם מטות הונחו באוהל מועד. למרבה הנס, בבוקר המחרת נמצא מטה אהרן כאשר הוא הוציא פרחים, ניצני שקד ואפילו שקדים! בכך הוכח כי אהרן נבחר על ידי הקב"ה להיות כהן גדול.

• שישי - מתחיל בכך שבני ישראל סיפרו למשה על פחדם למות מכך שיתקרבו מידי למשכן. הקב"ה ציוה את אהרן ובניו ושבט הלוים להציב משמר ובכך למנוע מזרים להתקרב בטעות למשכן. לאחר מכן הקב"ה ציוה לתת ללויים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים רשות לאכול מהקרבנות שהעם מביאים וכן לקבל את חמשת השקלים בהם נפדים הבכורות ב"פדיון בכור". העלייה מסתיימת בכך שהקב"ה אומר שהכהנים לא יקבלו נחלה בארץ ישראל ביחד עם שאר השבטים, אך במקום זה הקב"ה הוא נחלתם.

• שביעי - הקב"ה אומר שהלויים, בדומה לכהנים, לא יקבלו נחלה בארץ ישראל, ובמקום כך הם יקבלו מעשר משאר העם. אך גם הלויים בתורם, לאחר שקיבלו מעשר מהישראלים, הם צריכים להפריש מעשה עבור הכהנים, ואת הנותר הם שומרים לעצמם כתשלום על עבודתם.

בתורת החסידות

בציווי משה רבינו על הקטרת הקטורת של החולקים על אהרן מצינו שציווי זה הי' פעמיים: א. באמירת משה "זאת עשו קחו לכם מחתות גו' ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת לפני ה' מחר גו'". ב. לאחרי ש"ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם גו'", אמר להם פעם שני' "אתה גו' ואהרן גו' וקחו איש מחתתו גו' והקרבתם לפני ה'". ומצינו שבפעם הראשונה נאמר רק "ותנו גו' ושימו גו' לפני ה'", אבל בפעם השני' נאמר ציווי גם על ההקרבה – "והקרבתם לפני ה'". וגם, בפעם הא' לא נזכר שאהרן נצטווה להקטיר קטורת, משא"כ בפעם הב'. הרבי מליובאוויטש מבאר שבפעם הא' אין צורך להדגיש שזוהי עבודת הקטורת, כי פשוט הוא. אך לאחרי ש"ויחר למשה מאד ויאמר גו' אל תפן אל מנחתם", קס"ד לומר, שעל ידי בקשה זו פעל משה שלא תהא נחשבת הקטרתם את הקטורת כלל כמעשה של הקטרה, ולכן הוצרך הכתוב להדגיש שאעפ"כ הי' כאן מעשה של הקטרת קטורת – "והקרבתם לפני ה'. ולכן מפרש בפעם הב' שגם אהרן הקטיר קטורת, שזה מדגיש שזהו גדר של עבודת הקטורת, השייכת לכהונה. .

קישורים חיצונים

• רעיונות ל'פרשת קורח' -
• טקסט 'פרשת קורח' עם פירוש רש"י -
• פרשת קורח בקצרה לילדים -