חשבונו של עולם
חשבונו של עולם הוא חשבון הנפש כפי שנקרא בלשון חז"ל שם זה מורה על חשיבותו של חשבון הנפש. חשבונו של עולם הוא גם ביטוי לחשבון של מה ייעשה בהמשך דהיינו אחר מאה ועשרים אך הוא פועל אריכות ימים.
בגמרא
"א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה[1]"
אצל הצמח צדק
אדמו"ר הצמח צדק דיבר[2] כמה וכמה שנים קודם הסתלקותו על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת החסידים לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.
אצל הרבי
בב' אדר תשמ"ח - עשרה ימים אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, אמר הרבי שיחה בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר שהרבי הריי"צ סיפר לו פעם על שבאו לצמח צדק ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר שיחה על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך הרבי הריי"צ הסיק הרבי שגם עליו לומר שיחה כזו, בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים.
כאשר חסידים שמעו את השיחה נבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ולכן שיחה זו לא הודפסה ולא הוגהה למרות שפעמיים ביקש הרבי שיכניסו אליו את השיחה להגהה. רק לאחר זמן רב נדפסה השיחה בצורה מעובדת בסדרת ההתועדויות[2].
לאחר כעשרים וחמש שנים בעקבות שיחה עם האדמו"ר ממאחנובקע - בעלז ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש בחב"ד ח"ו כפי שהרבי בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב אורי ליפש על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את השיחה מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".
