תלמוד

התלמוד הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של המשנה. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים בתורה שבעל פה.

ענינה ומעלתה

מבואר בפרי עץ חיים שקבלה הוא באצילות, תלמוד הוא בבריאה, משנה הוא ביצירה, ומקרא הוא בעשיה. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן בקבלה שהוא בעולם האצילות שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות.

תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי

התלמוד שהוא קיבוץ הביאורים על המשנה מחולק בעצם לשני תלמודים: תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי, חז"ל אמרו כי "במחשכים הושיבני" הוא תלמוד בבלי. שמבואר שבארץ ישראל היה עיקר הלימוד בדרך של הלכות פסוקות בלי פלפול עמוק, רק מאשר נצרך לבאר טעמי ההלכות על בוריין. מה שאין כן בבני בבל שהיה עיקר עסקיהם דווקא בפלפול ברוב קושיות ותירוצים על כל הלכה ודין בעומק רב עד שהוציאו לאור כל דין ודין לאמתתו, ונתחדשו מפלפול זה ריבוי דינים מחודשים לגמרי כידוע מפלפול דהוויות אביי ורבא בתלמוד הבבלי. ולכן אמרו "במחשכים הושיבני" הוא תלמוד בבלי. אבל רש"י במקום אחר מפרש כי הפסוק "במחשכים הושבני" מרמז על תלמוד בבלי שהוא עמוק, שכן על ידי הלימוד בעומק ובעיון הרי התלמוד בבלי הוא תלמוד שכתוב באופן עמוק מאוד.