יצחק ניסים

תמונת הרב יצחק ניסים שצולמה בשנים בהם כיהן כרב הראשי לישראל

הרב פנחס טודרוס אלטהויז מראה לרב ניסים בעת ביקורו בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד לאחר הרצח, את הסידור המוכתם בדם

הרב יצחק ניסים (כ"ה כסלו תרנ"ו-ט' אב תשמ"א) היה הרב הראשי הספרדי לישראל - משנת תשט"ו עד שנת תשל"ג.

תולדות חיים

נולד בבגדאד בירת עיראק בכ"ה כסלו תרנ"ו, לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של חג החנוכה.

כשהיה בגיל עשר, בשנת תרס"ו, עלה יחד עם הוריו לירושלים, אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו.

בבגדאד הכיר את בת זוגתו, ויקטוריה, ונשא את ה בטקס צנוע, והחל לעסוק במסחר, כשהוא מסרב נחרצות לקחת על עצמו כל תפקיד של שררה ציבורית או רבנית.

בשנת תרפ"ה עלה עם זוגתו לארץ במסע חמורים ארוך שנמשך מספר חודשים, והתיישב בירושלים, כשהוא ממשיך ללמוד תורה בעיתות הפנאי, ולעמוד בקשרי מכתבים תורניים עם גדולי הדור.

לאחר פטירתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכיהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, התמנה להחליף אותו במשרת הרבנות, ולכהן תחתיו. טקס הרבנות התקיים בו' ניסן תשט"ו.

במהלך כהונתו פעל לקירוב לבבות, ונהג בצורה מקילה בענינים הלכתיים רבים על מנת לקרב את הפלגים השונים בעם היהודי, ולגרום לאחדות.

עד לכהונתו של הרב ניסים החוק במדינת ישראל היה שכהונת הרב הראשי הינה כהונת עולם, והנבחרים למשרה זו מכהנים בה עד סוף ימיהם. בשנת תשל"ב לאחר שבע עשרה שנים בהם כיהן כרב הראשי, פעלו עסקנים ופוליטיקאים אינטרסנטיים לשינוי החוק לבחירת הרבנים הראשיים, ובשנת תשל"ג הוחלף הרב נסים על ידי הרב עובדיה יוסף.

נפטר בתשעה באב תשמ"א, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

קשריו עם הרבי

צילום מכתבו של הרב ניסים לרבי

במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין הרבי, בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית.

לאחר הרצח בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד בשנת תשט"ו, הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית.

בשנת תש"כ, לרגל מלאות מאתיים שנה להסתלקות הבעל שם טוב ערך הרב ניסים על פי בקשתו של הרבי פניה רחבה לאישים ורבנים שהיתה לו השפעה עליהם, ועורר אותם להעלות את זכרו ותורתו של הבעל שם טוב.

כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת תשכ"ו, נחשף לפעילות הרחבה של שלוחי הרבי ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי.

שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני שלימות הארץ, והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים.

על אף שיתוף הפעולה, כאשר הרב ניסים צידד בפרשת האח והאחות להקל, דיבר הרבי בתוקף על כך שחובה למחות על פעולותיו המערערות את כל הנושא של מיהו יהודי, וכאשר הגיע הרב ניסים בשנת תשכ"ח לביקור ממלכתי בארצות הברית, נשא הרבי שיחה כאובה בה התאונן על כך שלא ניצלו את ההזדמנות לתקן את המעוות להפעיל לחץ ציבורי על מנת שפסק הדין ההלכתי ינתן כפי המתאים לרוח ההלכה.

משפחתו

אחיו:

• הרב יוסף דוד רחמים.
• הרב אברהם חיים רחמים, מגדולי המקובלים בדור האחרון.
• הרב יחזקאל עזרא רחמים, מחבר ספר 'עצי היע"ר'.
• שלמה ציון רחמים, הוצא להורג ע"י המשטרה העותומאנית, יחד עם מספר מנכבדי העדה היהודית בבגדד, לאחר שהוטחו בהם האשמות שווא בדבר מסחר אסור בשטרי כסף, ערב נסיגת הצבא התורכי מבגדד וימים ספורים לפני כניסת הצבא הבריטי לעיר. הוא ויתר העצורים שנלקחו מבתיהם, ערב שבת בזמן הקידוש, עונו קשות וגופותיהם הושלכו לנהר החידקל, בתוך שקים מלאי אבנים. הגופה היחידה שנמצאה היתה גופתו של שלמה ציון רחמים, שבדרך נס צפה על פני המים בתוך השק, חרף כך שהיה מלא באבנים.

בניו: נולדו לו שבעה ילדים, ביניהם ניתן למנות:

• פרופסור מאיר בניהו.
• חבר הכנסת והשר לשעבר, עו"ד משה נסים.

חיבוריו

• שו"ת יין הטוב.
• כנגה צדקה.

לקריאה נוספת

• תולדות חייו ונאום הכתרתו של הרב יצחק ניסים באתר 'אוצר החכמה'.
• הסערה סביב הדחתו של הרב ניסים ממשרת הרב הראשי לישראל - אתר שטורעם.