משתמש:חסיד של הרבי/קיצוץ לפיצול
פה נראה איך ניתן לקצר פסקאות.
בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול
מקור
קיצוץ
אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.
על קהילת חב"ד בקראוטה ידוע שהשתייכה, רובה ככולה, לחצר קאפוסט, בעקבות אחד מגדולי חסידי הצמח צדק - ר' בער - שאחרי הסתלקותו התקשר למהרי"ל מקאפוסט ועודד את בני הקהילה להתקשר אליו[1]. במוהילוב רוב חסידי חב"ד השתייכו לקאפוסט, וכשהיה המהרי"ל מבקר בעיר היה נוחל כבוד רב, אך היתה שם גם קהילת ליובאוויטש קטנה[2]. עוד קהילות שהשתייכו ברובם לקאפוסט היו לחוביץ, רודניא (על אף שהייתה סמוכה מאוד לליובאוויטש) ופולוצק - בה רב העיר נאלץ לעזוב אותה בגלל השתייכותו לליובאוויטש[3]. שנים מאוחר יותר, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב שלמה חיים קסלמן כמשפיע לפולוצק, לאחר עזיבתו של משפיע קודם שלא הסתדר עם חסידי קאפוסט בעיר, באמרו: "חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם"[4][5]. בליאזנא השתייך רב העיירה, הרב אהרן לוין, לחצר קאפוסט[דרוש מקור].
בעיר סטרדוב שבפלך צ'רניגוב באוקראינה חיבבו מאוד את המהרי"ל מקאפוסט, ועוד בימי אביו ביקשו שיגיע לבקרם מבני הצמח צדק דוקא הוא[6], ואכן ביקר בה פעמים רבות[7]. לאחר הסתלקות הצמח צדק קיבלו רוב חסידי העיר את נשיאותו והשתייכו לקאפוסט, וחלק קטן מהעיר השתייכו לליאדי ולליובאוויטש; אך אחר הסתלקות המהרי"ל, בחודש חשון תרכ"ז, חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש[8].
בעיירה גרייבה שבבמחוז קורלאנד בלטביה, הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של הרב קוק) שטיבל שהשתייך לקאפוסט, בו היה מבקר ר' יחזקאל יאנווער - החוזר של רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" - להתוועד ולחזור חסידות על דרך קאפוסט[3].
קהילת חב"ד בורשה שבפולין התייסדה על ידי חסידי ליובאוויטש, ומאוחר יותר הקימו בה ישיבת תומכי תמימים[דרוש מקור]. בעיירה ברז'ניגובאטה, מהמושבות שבפלך חרסון, רובם ככולם היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט[9].
בדוקשיץ היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, שהשתייכו לליובאוויטש ולליאדי[10]. גם בריגה שבלטביה היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, לחסידי ליובאוויטש, לחסידי קאפוסט ומניין משותף. קהילת קאפוסט היתה הגדולה בעיר[11]. מניין נוסף לחסידי ליובאוויטש בעיר ייסד הגביר ר' ישעיה ברלין כשעבר לעיר[12]. בדווינסק שבלטביה הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי קאפוסט[13]. אחד מבני העיר סיפר כי בבית הכנסת החב"די היו עשרות מניינים - רובם השתייכו לקאפוסט, חלקם לליובאוויטש, וחלקם קיבלו משני הענפים[14][3]. אחד הרבנים החב"דיים הבולטים בעיר הוא הרב יוסף רוז'ין (הרוגצ'ובי), שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.
בירושלים השתייך בית כנסת החב"די אהל יצחק בשכונת מאה שערים לקאפוסט, ובית הכנסת צמח צדק לליובאוויטש[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176
- ↑ היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ראה קובץ היכל הבעש"ט חלק י"ז עמ' 140 - 142
- ↑ נוסח אחר (מפי זכרונו של ר' יהושע מונדשיין): "אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם" [דרוש מקור]
- ↑ המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהיכל - ↑ ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73.
- ↑ כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו-142.
- ↑ יראת ה' אוצרו, עמ' 22
- ↑ ניסן גורדון, זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"
- ↑ כפר חב"ד גליון 899 עמ' 74.
- ↑ ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון
- ↑ ראה ספר מגדל עוז עמ' פ"ט, וכן ספר השיחות תש"ה עמ' 29
- ↑ כפר חב"ד גליון 918 עמ' 38.